כך חדרה ישראל ללב איראן: הסיפור המלא שחושף את הכשל המודיעיני

ישראל פתחה במתקפה מפתיעה בת 12 יום על איראן בחודש יוני האחרון, והותירה את טהרן ואת העולם לא מוכנים. מעטים ציפו לצעד כזה, במיוחד בזמן שאיראן הייתה עסוקה במשא ומתן בנושא הגרעין עם ארצות הברית.

מקורות מסרו לאתר Middle East Eye כי מספר מדינות הזהירו את הרשויות האיראניות מפני פעולות ישראליות חשודות, אך למרות רמת הכוננות המוגברת, טהרן הופתעה בסופו של דבר. אופי התקיפה והקלות שבה בוצעה טלטלו את הממסד הפוליטי והביטחוני באיראן.

על פי מקורות, סוכני מוסד חשאיים, מודיעים בשכר ורשת של פעילים, שרבים מהם היו מהגרים אפגנים, ככל הנראה סייעו בתקיפות. מקור איראני המקורב למשטר אמר לאתר Middle East Eye כי ישראל הציבה סוכנים בתוך איראן, שצופים בתנועותיהם של בכירים. המקור הוסיף כי סדרת מתקפות סייבר על בנקים ומוסדות ממשלתיים איראניים חשפו מידע אישי, כולל מספרי טלפון וכתובות של בכירים ומשפחותיהם, וסללו את הדרך לחדירה עמוקה יותר.

"היו גם כמה "אלי כהן" בתוך הרפובליקה האסלאמית", אמר המקור, כשהוא מתייחס למרגל הישראלי המפורסם שהוצא להורג בסוריה במאי 1965, לאחר שהצליח להשתלב בצמרת השלטון הסורי.

פייאז זאהד, חבר מועצת התקשורת הממשלתית, סיפר במהלך ראיון טלוויזיוני כי מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי, שחוסל במלחמה, הזהיר את ראש תחנת השידור הממלכתית של איראן, פיימן ג'בלי, ב-1:30 לפנות בוקר ב-13 ביוני, היום הראשון למלחמה, כי ישראל מתכננת מתקפה באותו הלילה.

סלאמי נהרג בתקיפה ישראלית 90 דקות בלבד לאחר מכן, מה שמעיד על כך שבכירים איראנים היו מודעים להתקפה הקרבה אך כשלו במניעתה. מקרה חדירה נוסף שסיפר זאהד הוא על ראש המודיעין של משמרות המהפכה, מוחמד כאזמי, שקיבל הודעה להגיע לבניין שהותקף על ידי ישראל יומיים לאחר מכן, וטען שסוכני המוסד הובילו אותו במכוון למלכודת.

זאהד התייחס גם לאירוע נוסף שבו תשעה גנרלים של משמרות המהפכה התאספו לפגישה עם הרמטכ"ל האיראני. הוא אמר כי ישראל ידעה על הפגישה מראש וחיכתה עד להגעתו של גנרל עשירי לפני שפתחה בתקיפה. "הטענה שתשעה אנשים התאספו בפגישה במטכ"ל, ושהמבצע החל רק לאחר הגעתו של אדם נוסף באיחור, אינה עניין של מה בכך", אמר זאהד. "משרד המודיעין של משמרות המהפכה חייב לערוך חקירה רצינית ויסודית. בלי לטפל בשורש הבעיה, אין ערובה שזה לא יקרה שוב. ייתכן שהפושעים עדיין נמצאים במקום, מוכנים לסיים את מה שהתחילו".

נקודת תורפה מרכזית, על פי מקורות, הייתה זרם המהגרים האפגנים הלא מבוקר לאיראן. "אפגנים באיראן אינם מרגלים ישראלים", אמר מקור ממשלתי, "אבל המספר הגדול של אנשים ללא תיעוד שחצו את הגבול באופן בלתי חוקי, במיוחד לאחר שהטליבאן עלה לשלטון, יצר הזדמנות משמעותית עבור המודיעין הישראלי".

החלטתו של הנשיא לשעבר, אברהים ראיסי שנהרג בתאונת מסוק, לפתוח את גבולות איראן באותה תקופה, נתפסת כעת בדיעבד כטעות ביטחונית חמורה. המקור הוסיף לאתר Middle East Eye כי כמה מהגרים אפגנים קיבלו תשלום, מבלי שהיו מודעים לכך, מישראלים, כדי להרכיב חלקים ששימשו מאוחר יותר במתקפות מל"טים מתוך שטח איראן. "הם לא ידעו עבור מי הם עובדים - הם פשוט עקבו אחר הוראות", הוא אמר.

כך או כך, בכיר ביטחוני לשעבר תיאר לאתר Middle East Eye כיצד ישראל החלה לחדור לתשתית המודיעין של איראן לפני כמעט שני עשורים, החל מבחירתו של אחמדינג'אד לנשיא בשנת 2005 כנקודת מפנה.

"בתקופה זו חל קרע במנגנון המודיעין. רבים מהוותיקים שצברו ניסיון בשנות ה-80 נדחקו הצידה. דור חדש וחסר ניסיון תפס את מקומם. זה החליש אותנו משמעותית", אמר. הוא הוסיף כי בתחילת שנות ה-2000 בסיסי המודיעין הישראליים התמקמו במדינות שכנות.

בעקבות מחאות התנועה הירוקה בשנת 2009, אנשים רבים התקדמו במהירות במערכת הביטחון על ידי הפגנת נאמנות למנהיג העליון ועוינות כלפי המחאות. "סביר להניח שסביבה זו אפשרה לזרים להיכנס למערכת מבלי לשים לב", אמר המקור.

הוא מתח ביקורת גם על השינוי האידיאולוגי במיקוד הביטחוני של איראן: "ככל שהמערכת הפכה אידיאולוגית יותר, כך היא העדיפה יותר דיכוי נשים ומתנגדי משטר במקום לפקוח עין על מרגלים זרים". המקור ציין כי "הופעתם של גופי ביטחון חופפים ומתחרים פיזרה עוד יותר את נוף המודיעין, מה שהוביל לבלבול פנימי וחילוקי דעות על תחומי אחריות".

בשבועות שלאחר המלחמה, פרסם משרד המודיעין האיראני הצהרה כי סיכל מזימות התנקשות נגד 23 בכירים ועצר 20 סוכני מוסד. בינתיים, שם אחד צץ בתודעת הציבור: עלי שמח'אני, ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן לשעבר ויועץ למנהיג העליון, אשר בתחילה נחשב כמי שנהרג בתקיפה ישראלית. מאוחר יותר הוא הופיע בטלוויזיה הממלכתית ללא פגע וטען כי היה לכוד תחת הריסות במשך שעות, הצהרה שהציתה שמועות וחשד.

"הסתכלתי מקרוב על פניו בטלוויזיה", אמר חבר הפרלמנט לשעבר ע'ולאמאלי ג'פרזאדה אימנבאדי. "לא היה שום סימן שהוא היה לכוד תחת הריסות במשך שלוש שעות". חבר הפרלמנט אחמד בחשייש ארדסטאני הגביר עוד יותר את הספקולציות: "ישנה אי-בהירות חמורה בנוגע למקרה של שמח'אני. טוענים שבנו הזהיר אותו לעזוב את הבניין עוד לפני שהמתקפה החלה". ראוי לציין כי שניים מעוזריו של שמח'אני נעצרו בעשור האחרון באשמת ריגול למען ישראל.