דרכון לשחרור: כך גרמניה סייעה לחטופים לקבל אזרחות במהירות שיא

ב-7 באוקטובר 2023, נחטפו הנערים יגיל ואור יעקב מביתם בניר עוז, יחד עם אביהם, יאיר הי"ד שבהמשך נרצח, זיו גומא, דוד הילדים, החל לפעול כדי לתת אזרחות גרמנית לילדים.

"אחותי ביקשה ממני לבדוק את זה", אמר גומא ל'טיימס אוף ישראל' על אמם של הבנים. "היתה לי התנגדות פנימית לרעיון האזרחות האירופית, אבל ברגע שהיא ביקשה, עשיתי את זה".

המשפחה התבססה על סבתא רבתא שבעבר התגוררה בגרמניה, שרדה מחנה ריכוז נאצי, על פי החוק הגרמני, הייתה זכאית לקבל את אזרחותה בחזרה כולל לצאצאיה.

השגריר זייברט מבקר בישיבה של הציונות הדתית | שגרירות גרמניה בישראל

בנסיבות רגילות, קבלת אזרחות גרמנית היא תהליך ארוך ובירוקרטי שנמשך בדרך כלל כשנתיים וחצי. אך תוך שבועיים בלבד, יגיל ואור, בני 12 ו-16 באותה תקופה, קיבלו אזרחות. כאשר שוחררו השניים במהלך הפסקת האש הראשונה בסוף נובמבר 2023, "המתינו להם דרכונים גרמניים", אמר דודם. "האנושיות של השגרירות הגרמנית לא הייתה צפויה", אמר בהתרגשות ל'טיימס אוף ישראל'.

השניים היו בין מספר לא מבוטל שקיבלו בשקט אזרחות גרמנית בשבועות שלאחר הטבח - חלק ממאמץ אינטנסיבי מצד ברלין לסייע לישראלים חטופים בכך שיהיה להם אזרחות גרמנית, בתקווה שזה יסייע לשחרר אותם.

התהליך, שתואם ברובו באמצעות שגרירות גרמניה בתל אביב, התרחש מתחת לרדאר, ללא הכרזות פומביות כדי לא לפגוע במהלך. שעות ספורות לאחר שחמאס פתח במתקפה הקטלנית ב-7 באוקטובר, שגרירות גרמניה בתל אביב מסרה כי החלה לקבל שיחות נואשות מישראלים וגרמנים שהאמינו שיקיריהם נחטפו לעזה.

כ-25 מתוך 251 בני החטופים באותו יום, היו אזרחים גרמנים או בני משפחות בעלות שורשים גרמניים הזכאים לאזרחות, כך על פי גורם בשגרירות ששוחח עם 'בחדרי  חרדים'.

שטפן זייברט, שגריר גרמניה בישראל אמר ל'בחדרי חרדים': "אף אחד לא הפך לגרמני כטובה או מתוך רחמים, ישנן דרישות שלא ניתן לוותר עליהן. אבל כאשר התנאים החוקיים מולאו, פעלנו במהירות רבה".

"כל כך הרבה אנשים בישראל הם צאצאים של ניצולי שואה או קורבנות שנולדו במה שהיה פעם הרייך הגרמני", הוסיף השגריר. יתרה מכך, בשגרירות גרמניה אמרו כי במקרים מסוימים, החטוף לא היה אזרח גרמני, אך אחרים במשפחתו כן היו, והשגרירות מסרה שהיא תומכת בו כמשפחתו של אזרח גרמני.

שבעה מתוך 50 החטופים שנותרו בעזה מחזיקים באזרחות גרמנית, על פי השגרירות: אלון אהל, גלי וזיו ברמן, איתי חן, רום ברסלבסקי, תמיר אדר ותמיר נמרודי. אדר ונמרודי נחשבים כמתים, אך שאר החטופים בחיים.

השגריר מדגיש כי שבעת האנשים החטופים תחת אחריות השגרירות, ללא קשר לעובדה שלא התגוררו בגרמניה. "לא משנה אם אתם גרים ברחובות או בדיסלדורף", אמר. "אם אתם אזרחים גרמניים, אז אני השגריר שלכם. זוהי השגרירות שלכם. ברלין היא הממשלה שלכם. ואנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי לשחרר אתכם".

שגרירות גרמניה מעריכה שבשיא המלחמה היו קרוב ל-30 חטופים בעלי אזרחות גרמנית. כ-14 בעלי אזרחות גרמנית שוחררו במהלך הסכם הפסקת האש הראשון בנובמבר 2023. אחרים שוחררו בעסקאות מאוחרות יותר או נהרגו בשבי וגופותיהם חולצו על ידי חיילים.

מספר שרים גרמנים ערכו ביקור בישראל מאז ה-7 באוקטובר, במהלכם ביקרו משפחות של חטופים בעלי אזרחות גרמנית.

שר החוץ הגרמני יוהאן ודפול נפגש בשבוע שעבר עם משפחותיהם של שבעת החטופים הגרמנים-ישראלים המוחזקים בעזה, כך דיווחה שגרירות גרמניה בתל אביב, שם התקיימה הפגישה.