השינוי הביטחוני בטהראן שמטלטל את מוקדי הכוח בצמרת

ב־3 באוגוסט 2025 הודיעה המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן על הקמת "מועצת ההגנה" בראשות הנשיא מסעוד פזשכיאן. המועצה תפעל תחת המעל"ל ותכלול את ראשי שלוש הרשויות, שני נציגים של המנהיג העליון, שר המודיעין, ראש המטה הכללי, מפקד משמרות המהפכה, מפקד הצבא הסדיר ומפקד מפקדת החירום ח'אתם אל־אנביאא'. היא תהיה מופקדת על בחינה מרוכזת של תוכניות ההגנה ושדרוג יכולות הכוחות המזוינים.

את משמעויות המהלך מנתח רז צימט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, שמסביר כי מאחורי ההחלטה מסתתרת תזוזה עמוקה במוקדי הכוח של הרפובליקה האסלאמית. מינויו של עלי לאריג'אני למזכיר המל"ל ולנציגו של חמינאי, במקומו של עלי־אכבר אחמדיאן, מסמן שילוב מחודש של פוליטיקאי ותיק ובעל ניסיון במעגל קבלת ההחלטות – מהלך שאינו מנותק מהמאבק בין החוגים הפרגמטיים לרדיקליים באיראן.

עלי לאריג'אני | תקשורת באיראן

לאריג'אני, שכיהן כיו"ר המג'לס בשנים 2012 עד 2020 וכמזכיר המל"ל לפני כן, התפטר ב־2007 על רקע חילוקי דעות עם מחמוד אחמדינז'אד והוחלף בסעיד ג'לילי הרדיקלי. הוא נחשב לשמרן פרגמטי שהכיר בצורך להתאים את האידאולוגיה המהפכנית לתנאי הזמן. בשנים האחרונות בלט בשליחויות מדיניות ללבנון, לסוריה ולמוסקבה, וכעת חזרתו לצמרת, לצד הישארותו של ג'לילי במועצה, מצביעה על רצון ח'אמנהאי לשלב ניסיון מדיני עם שמירת בסיס כוח רדיקלי.

המועצה העליונה לביטחון לאומי, שהוקמה ב־1989, היא הגוף העליון לקביעת מדיניות הביטחון וההגנה באיראן, וסמכויותיה משתרעות על תחומי מדיניות, מודיעין, חברה, תרבות וכלכלה בהקשר ביטחוני. "מועצת ההגנה" החדשה נתפסת בעיני צימט כגלגול מעודכן של המועצה העליונה להגנה שפעלה לאחר המהפכה וניהלה את המלחמה עם עיראק.

חוגים פרגמטיים ורפורמיסטיים בירכו על צירוף לאריג'אני, בתקווה שיחל עידן מתון יותר במדיניות החוץ, שיכלול חידוש המו"מ עם ארצות הברית והפחתת המתיחות מול המערב. תומכי המהלך רואים בו אמצעי לייעול קבלת ההחלטות ולהגברת המוכנות לאיומים, כולל אפשרות חידוש הסנקציות הבינלאומיות ומתקפה חוזרת מצד ישראל.

עלי שמח'אני יועצו הבכיר של המנהיג העליון של איראן אחרי שנפצע קשה | תקשורת איראנית

מנגד, חוגים רדיקליים מזהירים מפני פגיעה במאזן הכוחות, כפילות מוסדית ואימוץ קו פשרני שלדבריהם הוכח ככושל. יחד עם זאת, גם במחנה השמרני יש מי שרואים בגוף החדש כלי להגברת הריכוזיות והמסר ההרתעתי כלפי אויבי איראן.

צימט מציין כי השינוי משתלב בתהליך רחב של הפקת לקחים ממלחמת 12 הימים, הכולל בחינה מחדש של תפיסת הביטחון ובניין הכוח. מאמר ב"נור ניוז", המזוהה עם מזכיר המל"ל לשעבר עלי שמח'אני, קרא להתאים את האסטרטגיה למציאות חדשה של איומים היברידיים ולשפר את יעילות המערכת הביטחונית. בין ההמלצות – הקמת "מרכז פיקוד אסטרטגי" ושיקום אמון הציבור כנדבך בביטחון הלאומי.

כבר בשבועות האחרונים ניכרת היערכות מעשית: שדרוג מערכי ההגנה האווירית והטילים, התקנת רמקולים ואזעקות חירום במוקדים מרכזיים בטהראן והגברת מוכנות העורף. כל זאת לנוכח הערכה שהסלמה נוספת היא עניין של זמן.

הוויכוח הפנימי בעיצומו – הפרגמטיים שואפים לרפורמות שלטוניות וכלכליות ולהרחבת חירויות אזרחיות, בעוד הרדיקלים מתעקשים על שפת הכוח. אך לפי צימט, ספק אם השינוי המבני לבדו יספיק. ייתכן שרק מהלך כולל שיכלול שינוי אסטרטגי עמוק, חיזוק משמעותי של היכולות הצבאיות ורפורמות מוסדיות ופוליטיות יאפשר לאיראן להתמודד עם המשבר המחריף, הפגיעה בתוכנית הגרעין, שחיקת מערכי הטילים והכטב"מים והיחלשות רשת השלוחים האזורית.