לא רק איראן: בירת אפגניסטן בסכנת מחסור חמור במים

לא רק איראן יבשה, גם קאבול יבשה, מרוקנת מבארות לא מוסדרות, ותושביה סובלים ממחסור חמור בשל כמות משקעים נמוכה והפשרת שלגים איטית. המצב חמור כל כך, שעד 2030 עשויים ששת מיליון תושבי העיר להישאר ללא מים כלל. כך מגולל השבוע באריכות הכתב ג'ים הוילברוק, בעיתון 'ניו יורק טיימס'.

מאגרי המים של קאבול מתרוקנים בקצב כפול מהקצב בו הם מתחדשים. ממשלת הטאליבן, המתמודדת עם מחסור במזומנים, לא הצליחה עד כה להזרים מים מהנהרות והסכרים הסמוכים אל העיר החונקת. ארגון 'מרסי קורפס' הזהיר בדו"ח שפרסם לאחרונה כי קאבול עלולה להפוך לבירה המודרנית הראשונה שמאגרי מי התהום שלה מתייבשים לחלוטין.

"אנחנו רבים יותר ויותר על מים כי זהב יקרים הם לנו", סיפר כרימי, בעודו דוחף מריצה ועליה ארבעים גלונים, המכילים יחד כ-150 ליטר מים, המיועדים למשפחתו בת החמשה נפשות לצורכי שתייה, בישול וכביסה. כרימי, חייט במקצועו, הוסיף כי משפחתו עברה לאחרונה לבית אחר בגלל מחירי הדיור המאמירים, אולם בבית החדש אין מים זורמים.

קאבול, המוקפת בהרים מושלגים ואשר עוברים בה שלושה נהרות גדולים, לא הייתה ידועה מעולם כעיר הסובלת ממצוקת מים. אולם בעוד שאוכלוסייתה גדלה פי שישה ב-25 השנים האחרונות, לא הוקמה מערכת ניהול מים ראויה שתסדיר את שאיבת מי התהום הבלתי מבוקרת או תזרים מים ממקורות אחרים.

מצב המים הוא נושא קריטי בכל רחבי אפגניסטן. לפחות 700 אלף אפגנים נעקרים מבתיהם מדי שנה בשל שינויי אקלים, בעיקר בצורות, כך לפי נתוני האו"ם. כשליש מ-42 מיליון תושבי אפגניסטן אינם נהנים מגישה למי שתייה נקיים.

תורמים מהעולם מימנו בעבר מספר יוזמות ופרויקטים של סכרים, בתקציבים של מאות מיליוני דולרים, שנועדו לחבר את בתי הבירה קאבול למערכת צינורות אמינה. אולם רובם המכריע נעצרו לפתע ב-2021, לאחר השתלטות טאליבן על המדינה, מכיוון שמדינות אחרות סירבו להכיר בממשל החדש בעקבות נסיגת ארה"ב.

בינתיים, תושבי קאבול חופרים קידוחים רבים נוספים בחצרות ובמרתפים, ומנקזים עוד ועוד את העיר המתייבשת עקב שאיבת מים בלתי מפוקחת. "קאבול מתמודדת עם בעיות מים כבר שני עשורים, אבל זה מעולם לא היה בראש סדר העדיפויות", אמר נג'יבאללה סאדיד, מומחה למשאבי מים. "כעת הבארות מתרוקנות וזהו מצב חירום". 
רק לחמישית מתושבי קאבול יש גישה למים זורמים, כך לפי דו"ח של הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי. אך גם הצנרת הזו הולכת ופוחתת. אפילו הסוכנות הלאומית לאיכות הסביבה מסתמכת על מכלית המספקת למעלה מ-2,600 גלונים ביום, מכיוון שהבאר שלה התייבשה והצינורות אינם פעילים.

כיום, קאבול שורדת בזכות הזנה תמידית, עם אלפי גלונים של מים המסופקים באמצעות מאות תלת-אופן מתוצרת סין ומשאיות מתקופת ברית המועצות שחוצות את העיר. אלו שאינם יכולים להרשות לעצמם לקנות מים מחברות אספקה נאלצים להסתמך על בארות המסגדים שהולכות ומתדלדלות, או על נדיבותם של תושבים אמידים. עם שקיעת השמש, עגלות תלת-אופן יוצאות לרחובותיה המתפתלים וגבעותיה התלולות של העיר, נושאות מיכלי שמן בישול צהובים שהוסבו למיכלי מים.

זאהיר, מהנדס מכונות בדימוס, סיפר כי הבאר שלו התייבשה לפני שנים והצינור הציבורי לביתו בן שתי הקומות סיפק מים באופן חלקי רק אחת לשלושה ימים. הוא קרא לטאליבן לטפל בנושא, אך הוסיף בעגמימות: "מנין הכסף לכך?". 

ברחבי אפגניסטן הושלמו ארבעה סכרים מאז 2021, כולל אחד במרחק 32 קילומטרים מקאבול, שאם יחובר באמצעות צינור, יוכל לספק מים לאלפי בתי אב. פרויקט נוסף מעמק פאנג'שיר הסמוך טרם קיבל אישור סופי מהנהגת המדינה. לשני הפרויקטים הללו חסר מימון, מכיוון שתורמים זרים סגרו את הברז, והשקעות פרטיות הן נדירות.

מתיללה עביד, דובר משרד המים והאנרגיה האפגני, אמר כי הממשלה מסוגלת לספק רק חצי מהמימון לפרויקטים של פתרונות מים. "הפרויקטים שלנו גדולים ואנו יכולים לספק רק את מחצית הסכום", אמר בריאיון.