הכסף שקדם למטבע: כך נראתה הכלכלה בארץ ישראל לפני אלפי שנים

במחקר בין־תחומי שנערך באוניברסיטת חיפה נמצא כי כסף שימש כאמצעי תשלום בארץ ישראל כבר לפני כ־3,600 שנים, הרבה לפני כמות המטבעות, ובמשך כ־1,500 שנים מילא כספי תפקיד כלכלי מובהק שהלך והשתנה עם הזמן.

המחקר, שפורסם בכתב העת כתב העת לפרהיסטוריה עולמית , מבוסס על שיטת ניתוח של מספר מטמוני כסף מתקופות הברונזה והברזל, שהתגלו באתרים ארכיאולוגיים ברחבי הארץ.

"הממצאים מראים כי למרות שלא היו מטבעות, היה בשימוש שוטף כאמצעי תשלום שנשמר לצורך עסקאות עתידיות, גם בידי מוסדות וגם בידי אנשים פרטיים", אמרה ד"ר צילה אשל מבית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, עורכת המחקר. לדבריה, מאות שימוש הרציף לאורך שנים מצביע על קיומה של מערכת כלכלית מבוססת, שהתפתחה בהדרגה וכללה גם תקופות של שינוי, התאמה ואף זיוף.

במזרח הקדם הקדום נעשה שימוש בככלי תשלום כבר באלף ה־3 לפני הספירה, בעיקר בסופוטמיה, באנטוליה ובסוריה. בארץ ישראל, שאין בה מקורות טבעיים של כסף, התגלו כמה מטמונים מתקופות הברונזה והברזל, עוד שנים רבות השאלות עודפי מלאכה של צורפים, מצבורי מתכת גולמית או מנחת ייסוד. ד"ר אשל, שחקרה בעבר את המקורות שהתקבלו לאזור, ביקשו האם הלוואות שמטמונים אלו שימשו בפועל כאמצעי תשלום על בסיס משקל, ומה ניתן ללמוד מהם על אופי הכלכלה שפעלה בארץ ישראל בתקופות הקדומות.

מחקר ניתחה משפטית במסגרת מטמוני כסף שהתגלו באתר ארכיאולוגיים שונים ברחבי הארץ, המתוארכים למאות 6-20 לפני הירה. כל מטמון נבחן לפי מועד ההטמנה, סוג המבנה שבו נמצא, ההקשר החברתי והכלכלי, ותכולת הפריטים שבו – בהם: מטילי כסף, תכשיטים שבורים חתיכות בצוות שנשמרו לפי משקל.

נוסף על כך בוצעו ניתוחים כימיים מדויקים לכ-230 פריטים מ-19 מטמונים, במטרה לזהות את הרכב המתכת, תוספות של נחושת וארסן, ולעקוב אחר שינויים בטוהר הכסף לאורך התקופות. דרוש למחקריה הקודמים שהעבודה באתר בודדת או אחת, במחקר הנוכחי ביקשה החוקרת לשרטט תמונה רחבה של פעולות בכסף לאורך כ־1,500 שנים, ולזהות תהליכים כלכליים מצטמצם. מתוצאות המחקר עולה כי כבר במאה ה־17 לפני הספירה החל בארץ ישראל.

המטמונים הקדומים ביותר ששימשו כאמצעי תשלום התגלו בשילה ובגזר מעידים על נוכחות מוקדמת של כסף נשקל לצורכי מסחר. בתקופת הברונזה המאוחרת עברו ככל הנראה להשתמש זמנית בזהב, אך החל מהמאה ה-13 לפני הספירה חזר הכסף לשמש כאמצעי תשלום עיקרי. החל מהמאה ה־12 ולמשך מאות שנים לאחר מכן ניכרת עלייה על המטמונים, בתפוצתם הגאוגרפית ובכמות הכספית – מגמה המעידה על התבססות כלכלת שוק הנשענת על כסף.

בעוד שבתקופות הקדומות נטמן הכסף בעיקר במבני ציבור, בתקופת הברזל נמצאו מטמונים גם בבתים פרטיים. אפשר זו מעידה על חדירה של אמצעי התשלום לאזרחי יום־יומי. ברבים מהמטמונים נמצאו פריטים שבורים או חתוכים, עדות שלא שימשו כתכשיטים אלא אמצעי תשלום בפועל, על פי משקלם.

ניתוח הרכב הכימי של פריטי הכסף העלה כי בתקופות הקדומות היה הכסף טהור יחסית, אך החל מהמאה ה-12 ועד המאה ה-10 לפני הספירה הופיעו סגסוגות שבהן עורבבו בכוונה תחילה מתכות כמו נחושת וארסן. יתכן שעשויות להעיד על ניסי להוזיל את ערך הכסף או להסות ירידה בטוהר, ולעיתים אף על זיוף מכוון. "המטבעות הראשונים הם מצאו רק במאה ה־7 לפני הספירה, אבל עקרונות של מערכת מוניטארית פעלו כאן מאות שנים קודם לכן, עם עקרונות כמו אחידות, שליטה בערך המטבע ואף אחד של זיופים. שהתפתחה בהדרגה מתוך החברה עצמה", סיכמה ד"ר אשל.