ניסיונות המעצר נמשכים: “מי דופק כמו משוגע באמצע הלילה?” | ראיון
הלילה הגיעו שוטרי המשטרה הצבאית עם שוטר כחול, לבית משפחה חרדית בפ"ת בנסיון לעצור אברך בן 22 שלא מתגורר במקום. לאחר שמפגינים רבים התאספו הם נאלצו להתקפל לא לפני שדפקו על הדלת "כמו משוגעים"
משטרה, ארכיון צילום: דוברות המשטרה
ניסיונות המעצר של תלמידי הישיבות אינם פוסקים: פעם אחר פעם, עם כישלונם של הנציגים החרדים לקדם את החוק המיוחל, חוזר אותו מחזה מוכר: בחורי ישיבה מוצאים את עצמם מול דלתות נטרקות וחירותם נשללת. הלילה, בשעה 03:15 לפנות בוקר (בין ראשון לשני), התרחש סבב נוסף של הדרמה. שלושה שוטרי משטרה צבאית, בלבוש אזרחי, התדפקו בעוצמה על דלת בית משפחה חרדית בשכונת גני הדר שבפתח תקווה. יעדם: אברך בן 22, נשוי טרי, שכבר אינו מתגורר שם אך לא הספיק לעדכן את כתובתו.
הדפיקות העזות העירו את ההורים בבהלה. “דפקו כמו משוגעים,” מספר האב ל’בחדרי חרדים’. “ראינו בעינית שלושה גברים במראה אזרחי, דורשים לפתוח את הדלת בטענה שיש צו. ביקשתי שיראו לי את הצו, אפילו שישלחו בוואטסאפ. הם סירבו. ביקשתי להזדהות – גם זה לא. אמרו לי: תפתח ואז תראה את הצו. באותו רגע הייתי בטוח שאלו עבריינים. מי דופק ככה באמצע הלילה, כמעט עוקר את הדלת?”.
לטענת האב, כאשר הבהיר כי בנו כלל אינו מתגורר בבית, דרשו השוטרים לערוך חיפוש וטענו כי אחד מהם “שוטר כחול”. הוא סירב, והעימות המילולי נמשך דקות ארוכות. לבסוף ירדו השלושה אל הרחוב, שם נותרו להמתין.
בינתיים, ההורים הזעיקו את ארגון “עזרם ומגינם”. תוך זמן קצר הגיעו למקום בחורים ואברכים, שפתחו במחאה רועשת מתחת לבית. מול הלחץ הגובר נאלצו שלושת השוטרים – שביקשו להסתיר את זהותם מאחורי בגדים אזרחיים – לעזוב את המקום כלעומת שבאו.
ההורים מתארים כי הימים האחרונים מלאים שיחות טלפון מסתוריות מכל מספר אפשרי. “כולם מחפשים את הבן שלנו, אבל הוא כבר לא גר כאן מאז שהתחתן. מדובר באברך צעיר שכל כולו שקוע בתורה – סיים ש”ס, לא מכיר מציאות אחרת. זה רדיפה שלא תיאמן, מזכירה ימים אפלים. התקשרו אלינו אפילו בטענה שיש להם ‘חבילה’ להעביר לו. מי נוקט בשיטות כאלה? זה אבסורד”.
האמא מספרת כי הבהלה בבית הגיעה לשיא כאשר בעלה חש לפתע כאב חד בחזה. “בעלי עבר ניתוח מעקפים לאחרונה, הלב שלו חלש. ברגע שהשוטרים צעקו ודפקו בעוצמה, חששתי שהוא מקבל התקף לב. זה היה מבהיל”.
גם האב מוסיף כי למרות שהמשפחה ידעה שהיום הזה יגיע, ההתרחשות בפועל טלטלה אותם. “הכנו את עצמנו, אבל כשזה קורה באמת – אין דרך להישאר אדישים. הדפיקות, הצעקות, ההפתעה – הכול יחד יצר בהלה עצומה. אנחנו מתפללים שהימים האלה יעברו מהר, ושמעמדם של תלמידי הישיבה יוסדר אחת ולתמיד”.
