אבל בעולם החסידות: האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט זצ"ל הסתלק לבית עולמו

אבל ירד על עולם החסידות עם היוודע לפני זמן קצר (שלישי) דבר הסתלקותו של האדמו"ר הגאון הצדיק רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים זצ"ל, הרבי מקרעטשניף סיגעט שהנהיג את קהל עדת חסידיו ברוממות דקדושה בהיותו עובד ה' מנעוריו. 

הרבי זצ"ל פונה לבית החולים שערי צדק בירושלים עם כניסת שבת פרשת עקב, מבית מדרשו שברחוב רפפורט בשכונת בית ישראל, לאחר שהתמוטט בפתאומיות. הרבי עבר אירוע מוחי קשה מאוד ואושפז כשהוא מורדם ומונשם. רבים התפללו לרפואתו השלמה ואף הוסיפו לו את השם "ברוך" כסגולה לרפואה, אך למגינת לב, השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה בגיל 75.

מסע הלוויה הערב (שלישי) בשעה 21:30 מבית מדרשו 'נחלי אמונה' קרעטשניף סיגעט ברחוב רפפורט 12 בשכונת בית ישראל בירושלים לחלקת קרעטשניף באוהל אבותיו בהר הזיתים שם ייטמן. כאן ב'כל רגע' נעביר את מסע הלוויה בשידור חי. 

משה ויסברג עם פרקי חייו ותולדותיו של האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט זצ"ל.

הרבי זצ"ל נולד בעיר קרית אתא - אז כפר אתא - בחג הפסח תש"י, כבן השני של אביו האדמו"ר הקדוש רבי צבי הירש מקרעטשניף‏ זצ"ל שכונה 'ר' הרשל'ה' ורבים היו משחרים לפתחו. אמו, הרבנית שפרה ע"ה, היא בתו של האדמו"ר בעל ה'דבר חיים' מנדבורנה זצ"ל. 

בבית אביו הגדול ובבית סבו הרבי ה'דבר חיים' גדל והתחנך בדרך המסורה מבית נדבורנה-קרעטשניף. בילדותו למד בתלמוד תורה בקרית אתא ולאחר מכן בתלמוד תורה של סאטמר שהיה אז בחיפה. כבר מנערותו התהלך כבנש"ק וכבן גדולים וניכר עליו היותו עובד ה' מקטנותו.

בבחרותו המשיך ללמוד בישיבתו של אביו בכפר אתא ולאחר מכן למד בישיבת 'כוכב מיעקב' - טשעבין בירושלים. 

בהגיעו לפרק האיש מקדש דובר בו נכבדות ונישא לרעייתו הרבנית פרימט ע"ה שנפטרה בכ"ח סיון תשנ"ח. הרבנית ע"ה הייתה בתו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מערץ זצ"ל מארה"ב.

לאחר שהתאלמן מרעייתו ע"ה נישא בזיווג שני לבתו של הגאון הצדיק רבי אפרים פישל בראך זצ"ל אב"ד מאדע ועבר לגור בשכונת ויליאמסבורג, שם כיהן כרב קהילת קרעטשניף-סיגעט.

עם הסתלקותו של אביו האדמו"ר רבי הרשל'ה זצ"ל בט"ז באייר תשס"ו הוכתר לצד אחיו האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים לשמש כאדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט בארצות הברית, ובשנת תשס"ט חנך את בית המדרש בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין.

במקביל לקהילה בארצות הברית הרבי אף פיתח את הקהילה בישראל ופתח בתי מדרש בירושלים ובבית שמש. בשנת תשע"ו קבע את מושבו שוב בירושלים בבית המדרש ברחוב רפפורט בשכונת בית ישראל. בשנת תשע"ח ייסד בירושלים מתיבתא להוראה בשם "נחלת צבי" על שם אביו. האדמו"ר אף יסד חבורה ללימודי עמוד ליום בגמרא הנקרא עמוד היומי.

האדמו"ר זצ"ל כמנהג אביו ר' הרשל'ה זצ"ל היה עורך את הטישים בשבתות בלהבת אש קודש עד שעות מאוחרות בדרך כלל עד לאחר עלות השחר כשרבים מבני ירושלים באים להשתתף ולהתבשם מאור השבת שהיה ידוע ב'קרעשניפער הויף', כמו כן התפילות בשבת היא באש להבה ובעבודת ה'.

הרבי היה מפורסם בעת אמירת ה'תורה' בסעודה שלישית שנשמך באורך של כמעט שעה ובפרט בימי השובבי"ם כמו כן האדמו"ר היה מוסר כל ליל שישי שיעור בחומש רש"י.

דברי תורתו של האדמו"ר הודפסו בקונטרסי "רזא דאמונה" שהם ר"ת רז"א - ז'יידא א'ליעזר ז'אב ר'וזנבוים כשמו של הרבי. בנוסף הודפסו מידי שבוע דברי התורה של הרבי ושל אביו ר' הרשל'ה בקבצים 'להבות אש'. 

האדמו"ר היה נוהג לערוך טיש בליל פסח שני כשהוא לבוש בבגדי שבת כנוסח בית קרעטשניף - עריכת ה'סדר' בפסח שני ידועה בקרב המוני בני ירושלים ומחוצה לה שהיו מגיעים להשתתף בטיש. 

הרבי שזכה לצאצאים רבים היה נוטל חלק פעיל בשמחות צאצאיו כשגולת הכותרת היה ריקוד ה'מצווה טנאץ' - הרבי היה מגביה את הציבור טפחיים מעל גבי הקרקע בריקודין קדישין. 

כמו כן ידוע האדמו"ר בגישתו נגד הציונות כשיטת סאטמר והיה נוהג לדבר נגד השתתפות בבחירות וכנגד הפירצות של הציונות. הרבי היה נוהג לדבר שלא לשנות ממה שנהגו בדורות הקודמים.

האדמו"ר אף נוסע כל שנה בתשעת הימים לציון הרה"ק ר' מרדל'ה מנדבורנה זצוק"ל בבישטנא שבאוקראינה. 

הרבי זצ"ל הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות, חתנים וצאצאים רבים.

בניו: הרה"צ רבי נפתלי הערצקא יצחק רוזנבוים רב ביהמ"ד קרעטשניף סיגעט בבית שמש וחתן הגר"י ניישלאס אב"ד סערדהאלי. הרה"צ רבי יחזקאל שרגא רוזנבוים רב בית המדרש קרעטשניף סיגעט בויליאמסבורג, הרה"צ רבי ניסן חיים מרדכי רוזנבוים משפיע ברסלב, הרה"צ רבי מאיר אריה לייב רוזנבוים, חתן האדמו"ר משענדישוב. והרה"צ רבי יואל זוסמן רוזנבוים, חתן האדמו"ר מבישטנא קנדה.

חתניו: הרה"צ רבי דוד צבי קאהן, רב בית המדרש תולדות אברהם יצחק בית שמש ובן האדמו"ר. הרה"צ רבי אהרן קאהן, בן הרה"צ רבי דוד קאהן מתולדות אהרן, רב בית המדרש תולדות אהרן במונסי. הרה"צ רבי חיים אליהו יואל אילאוויטש בנו של רב קהילת יעמרינג בויליאמסבורג, הרה"צ רבי רבי חיים מאיר שנייבלג אב"ד סטרעליסק בן האדמו"ר מטשערנוביץ, הרה"צ רבי שמואל הלוי רוטנברג בן הגר"י רוטנברג רב קהילת סאלקא במונסי, והרה"צ רבי אהרן טייטלבוים.

אחיו הגדול הוא האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים, ואחותו היא הרבנית רייצא ברכה רבינוביץ מביאלא ב"ב אשת האדמו"ר מביאלא ב"ב. 

וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.