ארגון טרור חדש צץ בסוריה, אך מומחים תוהים: האם מדובר בבובת קש איראנית או באיום ממשי?

נפילת משטר אסד בדצמבר 2024 הובילה לסילוקם של מרבית הגורמים שנתמכו על ידי איראן מאזור הגולן הסורי ולהשתלטות של כוחות המורדים ושל צה”ל על דרום סוריה, אך באזור החלו להופיע קבוצות חדשות ששאפו לפגוע בכוחות צה”ל המוצבים בגולן הסורי ולדחוק אותם מעבר לגבול. בעקבות זאת, הגבירו כוחות צה”ל את פעילותם לחשיפת אמצעי לחימה בדרום סוריה לצד סיכולים ומעצרים נגד פעילי טרור באזור, חלקם השתייכו לכוח קדס ולחמאס.

“חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה–אנשי הגבורה” החלה לפרסם בתחילת שנת 2025 הצהרות נגד הנוכחות הישראלית בשטח סוריה לצד קבלת אחריות על פעולות צבאיות נגד כוחות צה”ל בדרום סוריה. על אף ספקות באשר לקיומו של הארגון ולתמיכה הממשית בו בשטח, הכריזה חזית ההתנגדות על הקמת מבנה ארגוני מסודר ועל שיתופי פעולה ובריתות עם ארגונים נוספים ששמו לעצמם כמטרה לסלק את “הכובשים” מאדמת סוריה.

חזית ההתנגדות גם טענה כי אינה תלויה בארגונים אחרים או כפופה למדינות אחרות, אולם היא הצהירה על השתייכותה ל”ציר ההתנגדות” והביעה תמיכה מוחלטת באיראן, בחזבאללה ובארגוני הטרור הפלסטיניים.

להערכת מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ייתכן כי ארגון חזית ההתנגדות הוא ניסיון של איראן וחזבאללה להפעיל מחדש את התשתיות שבנו תחת משטר אסד במטרה להוביל לפגיעה בכוחות צה”ל שפועלים בדרום סוריה או בתוך שטח ישראל ובכך לעורר תגובה צבאית ישראלית נגד כוחות הביטחון של משטר א-שרע שתוביל לערעור נוסף של היציבות הפנימית בסוריה.

עם זאת, על אף נוכחותו הבולטת ברשתות החברתיות וריבוי ההצהרות בשמו, עדיין אין הוכחות חד משמעיות לקיומו בפועל של ארגון חזית ההתנגדות או לטענותיו כי הוא מחזיק ביכולות צבאיות משמעותיות. גם טענותיו לשיתופי פעולה ובריתות עם ארגונים נוספים בסוריה טרם באו לידי ביטוי.

“חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה – אנשי הגבורה” הקמת הארגון והתהוות חזונו

ב-17 בדצמבר 2024, קראה המפלגה הסוציאל-לאומנית הסורית להקמת חזית סורית שתתייצב מול “הפלישה הבוטה של כוחות האויב” ותפעל לשחרר את “השטחים הכבושים”. ב-9 בינואר 2025, פרסם ארגון סורי בשם “חזית שחרור הדרום” הודעה רשמית, בה הכריז על הקמתו ודרש שישראל תסיג את כל כוחותיה משטח סוריה בתוך 48 שעות.

הארגון החדש קרא לעם הסורי להצטרף לשורותיו כדי להדוף את “התוקפנות” הישראלית נגד סוריה ואיים כי ברשותו נשק איכותי שנשאר מהמשטר הקודם. ב-11 בינואר 2025, הודיע הארגון על שינוי שמו ל”חזית ההתנגדות האסלאמית בסוריה – אנשי הגבורה”.

מימיו הראשונים, הבהיר הארגון כי מטרתו העיקרית היא לגרום לנסיגת הכוחות הישראליים מדרום סוריה, בנוסף להפלת המשטר החדש של הנשיא א-שרע וסילוק הכוחות הטורקיים מהמדינה, תוך שימוש באמצעים אלימים, אם לא ייסוגו על דעת עצמם. הארגון גם ניצל את הפעילות הישראלית בשטח סוריה ואת ההתפתחויות הפנימיות בסוריה כדי לחזק את הנרטיב של הצורך לפעול נגד “האויב הציוני” לנוכח החולשה שייחס לשלטון החדש בדמשק.

ב-17 בינואר 2025, הודיע הארגון כי נוכח אוזלת היד של המשטר הסורי החדש בסילוק הכוחות הישראלים אשר “כבשו” את דרום סוריה, הוא קורא לכל מרכיבי החברה הסורית לנקוט פעולות כדי להביס את “התוקפנות” הזו. כמו כן, מסר הארגון כי היות שניתן לישראל אולטימטום לסגת מסוריה וזו לא עשתה זאת, הוא מכריז על תחילת “פעולות צבאיות” נגדה. לבסוף, הדגיש הארגון כי אין לו קשר לשום מדינה, מפלגה או תנועה, וכי הוא תנועה “עממית” אשר החליטה להתנגד ל”כיבוש הציוני” בסוריה.

בהודעה שפורסמה בשיתוף עם “ההתנגדות העממית הסורית” ו”כוחות מגן החוף”, שני ארגונים המתנגדים לממשל הסורי החדש ופועלים בעיקר בחוף הסורי ובאזור אללאד’קיה, הם קראו לעם הסורי לעמוד לצדם מול “ארגוני הטרור התכפיריים והכוחות השונים שכבשו את סוריה”, התייחסות שככל הנראה כוונה לעבר הממשל החדש ובעלי בריתו ולכוחות הישראליים והתורכיים שפועלים בסוריה .

על רקע הדיווחים על שיחות חשאיות בין ישראל לבין סוריה במאי 2025, הודיעה חזית ההתנגדות כי היא מגנה בכל תוקף כל משא ומתן, גלוי או חשאי, שנעשה בין “ממשלה הטוענת ללגיטימיות” לבין “ישות הכיבוש הישראלי הרודן”. הודגש כי משא ומתן כזה אינו דרך לשחרור אלא “כניעה מבישה” שנעשית תחת לחץ ובצל “הכיבוש”. עוד נכתב בהודעה כי “פלסטין” ורמת הגולן הן אדמות ערביות-אסלאמיות ואין לוותר על אף שעל מאדמתן, וכי אין ערך להסכמים הנכתבים ב”חסותם של מטוסי האויב”.​

המפקד הכללי: אבו-ג’האד רצ’א אלחסין (מכונה גם רצ’א חסין). בריאיון שנערך עמו, צוין כי זהותו של רצ’א לא ידועה, אך נטען שהוא שוחרר מהצבא הסורי לפני כ-25 שנה כשהוא בדרגה צבאית זוטרה וכי הוא היה פעיל במספר ארגונים פלסטיניים ולבנוניים, אך עזב אותם בשנת 2021 לאחר שגיבש חזון פוליטי וצבאי שונה.

סגן המפקד הכללי: מנד’ר ונוס.

ראש המטה: אחמד ג’אדאללה.

ראש הלשכה המדינית: ד”ר טארק חמאד.

ראש הלשכה הביטחונית-מודיעינית: אבו-מג’אהד.

ראש מחלקת הגיוס והארגון: השאם אבו-שעיב.

ראש מחלקת ההסברה ויחסי הציבור: ד”ר עבאס אלאחמד.

דובר צבאי: אבו אלקאסם.