שכנו של הצורר הנאצי: ההיסטוריון היהודי אדגר פויכטונגר נפטר בגיל 100
בילה בילדותו כשכן של הצורר הנאצי היטלר ימ"ש ברחוב גריפרצר במינכן. ספריו תיעדו את החוויה הייחודית של ילד יהודי בצל המשטר הנאצי. משפחתו נמלטה לאנגליה בפברואר 1939 לאחר מעצר האב בליל הבדולח
משפחתו של ההיסטוריון היהודי אדגר פויכטונגר הודיעה על פטירתו בגיל 100 שנה באנגליה, לאחר חיים שלמים של עדות ותיעוד ההיסטוריה היהודית במאה העשרים. פויכטונגר התפרסם בזכות ספריו הייחודיים שתיעדו את ילדותו כילד יהודי שגדל ברחוב מול בית מגוריו של הצורר הנאצי אדולף היטלר ימ"ש במינכן, חוויה שהפכה אותו לעד חי נדיר לתחילתו של המשטר הנאצי.
ההיסטוריון נולד למשפחה יהודית במינכן ב-28 בספטמבר 1924, וכשהיה בן חמש קיבלה משפחתו שכן חדש ומזעזע - המנהיג הנאצי עצמו, שעבר לגור בבניין ממש מול ביתם של בני משפחת פויכטונגר ברחוב גריפרצר. מצב יוצא דופן זה יצר מציאות מורכבת ומפחידה עבור הילד הקטן, שצפה מחלון ביתו באירועים ששינו את פני ההיסטוריה.
ב-10 בנובמבר 1938, במסגרת ליל הבדולח הנורא, נעצר אביו לודוויג פויכטונגר בידי הגסטפו הנאצי יחד עם כ-30 אלף יהודים נוספים ברחבי גרמניה ואוסטריה. לאחר שחרורו מהמעצר, הבינה המשפחה כי השהייה בגרמניה הנאצית מסכנת את חייהם, והם נמלטו לאנגליה בפברואר 1939 כשאדגר היה בן 14, שם מצאו מחסה ובטחון.
החוויות הייחודיות הללו מילדותו הפכו לבסיס לספריו של פויכטונגר, ובמיוחד ספרו המפורסם "Hitler, My Neighbor" ("היטלר, שכני") שפורסם באנגלית ב-2017. בספריו תיאר בפרטי פרטים את החיים של ילד יהודי קטן בצל המשטר הנאצי המתגבר, וסיפק זווית ראייה נדירה ואישית על התקופה שקדמה לשואה.
בספריו תיאר פויכטונגר את המפגשים המזדמנים עם היטלר ברחוב, כשהוא סיפר: "הוא הביט בי די בחביבות, כי לא היה לו מושג מי אני". תיאוריו מספקים תובנה נדירה לגבי האופן שבו נראה המנהיג הנאצי בעיני ילד יהודי, ואת האווירה המאיימת ששררה ברחובות מינכן בתקופה ההיא.
העדות הזו הפכה את פויכטונגר לדמות חשובה בתחום שימור זיכרון השואה, שכן חוויותיו הילדות הייחודיות סיפקו פרספקטיבה חדה ואישית על התהליכים שהובילו לשואה האיומה.
לאורך חייו הארוכים המשיך פויכטונגר לכתוב ולהעיד על התקופה שחווה, מתוך תחושת שליחות לשמר את זיכרון התקופה עבור הדורות הבאים. דוד אביו היה הסופר הידוע ליאון פויכטונגר, מבקר חריף של הנאציזם שספריו נשרפו ב-1933.
פטירתו בגיל 100 מסמנת את סיומה של חוליה נוסף בשרשרת העדים החיים לשואה ולתקופה שקדמה לה. כפי שציין פעם, הוא כנראה היה "היהודי הגרמני האחרון בחיים שגדל בטווח זרוע של היטלר וצפה בו יום יום".
