לאחר המלחמה: איראן מתמודדת עם פחד, חוסר אמון והמשבר הכלכלי

לאחר סיום המלחמה הקשה מול ישראל, איראן מתמודדת עם מציאות חדשה, רוויית פחד וחוסר ביטחון. המתקפות הישראליות הותירו חותם עמוק לא רק על התשתיות, אלא גם על תחושת היציבות של האזרחים. כתבי ניו יורק טיימס שתיעדו את הימים שלאחר הקרבות, מדווחים על הלם ברחובות טהראן ועל ירידה חדה באמון הציבור ביכולת המשטר להגן עליו.

האווירה הציבורית קשה: ברשתות החברתיות נשמעות קריאות לשינוי המדיניות האזורית, לצד קולות שממשיכים להפגין נאמנות לשלטון. במקביל, הכלכלה מקרטעת תחת נטל הסנקציות והרס התשתיות, והחיים בטהראן מתנהלים על רקע שלטי אבל ותמונות הרוגים.

פיצוצים באיראן | רשתות ערביות

מערכות ההגנה האווירית שהתרסקו במלחמה מגבירות את תחושת החשיפה, וההוצאות להורג של חשודים בריגול מוסיפות פחד נוסף. בצד אחד של הבירה צעירים חולמים על חופש והגירה, ובצד אחר פעילי בסיג’ תולים דגלים וקוראים לנקמה. ״אנחנו רוצים מלחמה״, הכריז סטודנט מקומי, בעוד על קיר סמוך הופיע גרפיטי: ״אתם התחלתם את זה, אנחנו נסיים״.

מאז הפסקת האש שנחתמה ב־25 ביוני, שקט שברירי שורר באיראן אך מעטים מאמינים שיחזיק זמן רב. המשבר הכלכלי, הפערים הפנימיים והחשש ממתקפה מחודשת מעמיקים את החרדה.

ובתוך כל זה, סערה חדשה: צילומי לוויין שפורסמו ב־AP חשפו כי הרשויות החלו להפוך את ״חלקה 41״ בבית העלמין המרכזי בטהראן מקום קבורתם של אלפי מתנגדי המשטר מהמהפכה האיסלאמית לחניון ענק. סגן ראש עיריית טהראן אישר כי השטח מיועד ל״פיתוח תשתיות״, והעבודות כבר החלו.

חוקרים מזהירים כי מדובר במחיקה מכוונת של זיכרון היסטורי. ״הפיכת המקום לחניון היא השלב הסופי בהשמדת הזיכרון״, אמר שאהין נאסירי, חוקר מאוניברסיטת אמסטרדם. לפי ההערכות, בין 5,000 ל־7,000 איש נטמנו בחלקה, רבים מהם בלי שמשפחותיהם יודעות היכן בדיוק.