גורם בכיר: "ייתכן שזו הסיבה להצלחה החלקית" | מתי התקבלה ההחלטה לחיסול?

החלטת הקבינט על פגיעה בבכירי חמאס בקטאר התקבלה כבר ב-18 בינואר, במהלך ישיבה שנמשכה אל תוך השבת לקראת העסקה השנייה לשחרור חטופים. המהלך הוגדר כחלק מ"חבילת צעדים לא קונבנציונליים", שנועדו לצמצם את המחיר הביטחוני הכרוך בשחרור מאות מחבלים ולהגביר את הלחץ על חמאס.

מאז, רבים משרי הקבינט ומראשי מערכת הביטחון שבו ואמרו כי צריך לפגוע בבכירי חמאס בחו"ל. הרמטכ"ל אייל זמיר אמר בישיבות הקבינט כי "התמרון בעזה מוצה" והדגיש כי יש לפגוע ב"שטח נוסף שלו", שהכוונה היא להנהגה בחו"ל.

יצוין כי זמיר אף איים בפומבי על בכירי החמאס בחו"ל: "רוב שלטון חמאס שנותר יושב בחו"ל - נגיע גם אליהם", אמר זמיר לפני כשבועיים. גם בשב"כ תמכו במבצע.

מנגד, ראש המוסד דדי ברנע התנגד למהלך. לטענתו, ישראל אינה יכולה להישען על קטאר כמתווכת ולפגוע בה בעת ובעונה אחת - נוכח קשריו ההדוקים של המוסד עם דוחא. מנגד, שרת התחבורה מירי רגב אמרה בדיונים כי חמאס חו"ל הוא שמפריע להתקדמות העסקה ולכן הפגיעה בו מוצדקת.

בשל ההתנגדות, האחריות למבצע הוטלה על צה"ל והשב"כ - ולא על המוסד, האמון על פעילות מודיעינית במדינות זרות. גורם המעורה בפרטים אמר ל"ישראל היום" כי היכולות של המוסד טובות בהרבה מאלה של שב"כ וייתכן שהפער הזה מסביר את ההצלחה החלקית של הפעולה.

בדיונים עלה גם שיקול מדיני רגיש: כיצד יגיב נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לנוכח קשריה ההדוקים של קטאר עם וושינגטון - הן בשל הבסיס האמריקני הגדול בשטחה והן בשל ההשקעות הכלכליות האדירות שלה בארה"ב. על רקע זה הוחלט להציג לנשיא את הפעולה כמנוף לקידום עסקת החטופים, נושא שהוא עצמו מעורב בו ומעוניין בו מאוד.

בכירים ישראלים שהשתתפו בוועידת MEAD בוושינגטון טענו כי הפעולה לא כוונה כלפי קטאר עצמה, אלא נבעה מהחלטה של ישראל לסגור חשבון עם מי שהיו מעורבים בטבח השבעה באוקטובר. לדבריהם, גם לתפקיד של קטאר במשא ומתן לעסקת חטופים אין קשר להחלטה.

הם השוו זאת למדיניות ישראל אחרי טבח מינכן 1972, אז חוסלו ברחבי אירופה המעורבים במעשה הנפשע. כך ישראל סוגרת חשבון כעת עם בכירי חמאס בחו"ל שידעו על הטבח, מימנו אותו וניסו להביא לפעולה מתואמת עם חיזבאללה.