ביקורת בארה"ב: טראמפ מדבר על שלום, נתניהו ופוטין עושים כרצונם
נתניהו תקף את הנהגת חמאס בקטאר ופוטין החריף את המתקפות באוקראינה, טראמפ הסתפק בשיחות טלפון ובהצהרות כלליות ומבקריו טוענים כי הוא נזהר מלחץ אמיתי על בעל ברית או על יריב
בארצות הברית גוברת הביקורת על מדיניות החוץ של הנשיא דונלד טראמפ. מצד אחד הוא מציג את עצמו כמביא שלום עולמי ומרבה להכריז כי עצר מלחמות, מצד שני בפועל הוא מתקשה לרסן את שותפיו ואת יריביו גם יחד.
ב"וול סטריט ג'ורנל" נכתב כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל תקיפה על בכירי חמאס שהתכנסו בדוחא לדיון בהצעות אמריקניות לעסקת חטופים, מהלך שטראמפ חשש שיפגע במגעים. הנשיא הסתפק בשיחה מתוחה עם נתניהו ולאחר מכן בשיחה מפויסת יותר, והבטיח כי "תקיפות נוספות בקטאר לא יתרחשו".
במקביל, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין החריף את הלחימה באוקראינה והגביר את מתקפות המל"טים והטילים. חלקם חדרו לשטח פולין, מה שהוביל ליירוט ראשון בהיסטוריה של כלי טיס רוסיים על ידי נאט"ו. טראמפ הגיב בפוסטים ברשתות החברתיות, תהה מה פשר ההפרה הרוסית ותיאר אותה כטעות אפשרית, אך נמנע מצעדים ממשיים.

הבית הלבן לא הכריז על תגבור אמריקני בחזית המזרחית של נאט"ו, בעוד שמדינות אירופה כבר שלחו כוחות נוספים. במקביל, טראמפ התנה סנקציות חדשות על רוסיה בכך שכל מדינות אירופה יפסיקו לרכוש נפט ממוסקבה ושנאט"ו יטיל מכסים כבדים על סין. מבקריו ראו בכך עיכוב ולא צעדי ענישה.
לצד זאת מזכירים פרשנים כי טראמפ הצליח להפעיל לחץ יעיל על איראן כאשר חיל האוויר האמריקני תקף את מתקני הגרעין בפורדו, נתנז ואיספהאן ביוני. הצלחה זו העניקה לו מנוף דיפלומטי מול ישראל, אך מול נתניהו הוא נזהר מלפגוע בקשר האישי ההדוק.
באשר לאוקראינה, טראמפ נמנע מהעברת טילים ארוכי טווח ומדחיית הצעות הסנקציות שמקדם הקונגרס. אנליסטים טוענים כי בכך הוא בוחר ללחוץ על ידידים חלשים אך לא על יריבים נחושים כמו פוטין.
התוצאה, לדבריהם, היא פרדוקס: נשיא שטוען כי עצר מלחמות, אך בחזיתות החשובות ביותר – עזה ואוקראינה – פעולותיו תורמות דווקא להמשך הלחימה.
