מבקר המדינה חושף: כשלי החקלאות והפגיעה הקשה בכלכלת אילת במלחמה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) את הפרסום החמישי של דוחות מלחמת חרבות ברזל. הפרסום כולל שני דוחות שבחנו את ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל ואת קידום התיירות והפיתוח הכלכלי באילת בראי המלחמה.

סמוך לאחר טבח 7.10 מבקר המדינה סייר ביישובי עוטף עזה ובצפון ונפגש עם מפונים במלונות באילת, בים המלח, בירושלים, במרכז ובצפון. ביום 7.1.24 הודיע המבקר על תחילת הביקורת בכ-60 נושאים, שעליהם עמלים כ-200 מנהלי ביקורת במשרד מבקר המדינה.

המבקר הדגיש שלוש אבני דרך לביקורת, הראשונה: הביקורת תהיה נוקבת כלפי כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי. השנייה: ביקורות הליבה יבחנו את האחראים לכשל, ובביקורות נוספות, תוטל אחריות אישית על האחראים למחדלים. השלישית: לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית - מבקר המדינה יתאם איתה גבולות גזרה.

הכוונה הראשונית היתה לפרסם בתוך חודשים ספורים את הדוחות שעוסקים בליבת הכשל שאפשר את טבח 7.10. אלא שצו ביניים של בג"ץ - שהוסר באפריל 2025, לאחר הסכמות שמשרד מבקר המדינה הגיע אליהן עם צה"ל והשב"כ - עיכב במשך כ-15 חודשים את הביקורות בנושאים אלו. יצוין שכעת משרד מבקר המדינה נמצא בעיצומו של הליך הביקורת גם בנושאי הליבה.

בשים לב למצב שנוצר, מבקר המדינה אנגלמן החליט כי בשל חשיבותם גם של הדוחות בנושאים אזרחיים - הדוחות יפורסמו סמוך לסיום העבודה עליהם. המבקר אנגלמן הדגיש כי לא ישקוט עד שיספק את התשובות למחדלי הדרגים המדיני, האזרחי והצבאי, ואלה יפורסמו כאשר תסתיים מלאכת הביקורת עליהם.

כרבע מהמשקים החקלאיים במדינה נמצאים ביישובי הצפון ועוטף עזה. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ספג ענף החקלאות פגיעה משמעותית: בחצי השנה הראשונה למלחמה אבדה תוצרת חקלאית בשווי שהגיע לכ-670 מיליון שקל. אספקת הירקות והפירות צנחה ב-25% והמחירים זינקו: המבקר מצא כי בחודשים אוקטובר 2023 ועד אוגוסט 2024 העלייה במדדי מחירי הירקות והפירות בהשוואה לאותם חודשים בשנה הקודמת (10.8% בממוצע) הייתה גבוהה בהרבה מזו של מדד המחירים לצרכן (שעלה ב-3% בממוצע) וממדד מחירי מזון ללא פירות וירקות (שעלה ב-3.7%).

בתקופה שבין אוקטובר 2023 לינואר 2025 נרשמה עליית המחירים החדה ביותר בחמש השנים האחרונות (2020 - 2025) של ירקות ופירות טריים. התמשכות עליית המחירים של פירות וירקות גם ברבעון השלישי של שנת 2024 וכאמור לעיל, בשיעורים הגבוהים ביותר בחמש השנים האחרונות, עשויה להעיד על קשיים בהתמודדות של הממשלה עם השפעות המלחמה על מחירי הפירות והירקות גם לאחר קרוב לשנה מפרוץ המלחמה.

המבקר מצא כי תוכניות ההיערכות לחירום והמענה לחירום של משרד החקלאות לא עודכנו במשך שנים – והמשרד הסתמך על יעדי אספקה לא מעודכנים. זאת ועוד, ענף החקלאות הסתמך במשך שנים על עובדים זרים ממדינה אחת בלבד, תאילנד, וכאשר עזבו יותר מ-21,000 עובדים – זרים ופלסטינים שכניסתם נאסרה – נוצר מחסור חמור בידיים עובדות.

"בעת המלחמה עמדו חקלאי ישראל ועובדיהם בחזית - נאחזו בקרקע תוך סיכון חיים ישיר ומידי, וחזרו להפעיל את משקיהם גם תחת אש, בסיוע מתנדבים", אמר המבקר אנגלמן. "דוח זה מצביע על ליקויים מרכזיים בהיערכות משרד החקלאות ויתר הגורמים הרלוונטיים לחירום בתחום החקלאות וביישום המענה לאחר פרוץ המלחמה. על שר החקלאות לפעול בהקדם לתיקון הליקויים".

בדוח שבחן את העיר אילת מצא המבקר כי העיר – ש-90% מהעסקים הפועלים בה תלויים בתיירות – ספגה מכה כלכלית קשה עם פרוץ המלחמה. בזמן המלחמה, בגלל הנזקים המשמעותיים שהיו לעיר וקושי להתאושש לעומת ערים אחרות בארץ, הממשלה החליטה לסייע לאילת ב-50 מיליון ש"ח - אולם לא הצליחה לממש את החלטתה ולא העבירה 25 מיליון ש"ח כסיוע לעסקים בעיר.

מבקר המדינה אנגלמן בזירת נפילת טיל בבת ים | באדיבות המצלם

לאורך השנים קיבלה הממשלה שורה של החלטות שנועדו לחזק את אילת, העיר הפריפריאלית בישראל, אך רבות מהן לא יושמו. בתחום הבריאות, למשל, בית החולים יוספטל חסר מחלקות קריטיות מצילות חיים. בתחום הכלכלי, עדיין לא פותחו תעשיות ותחומי עיסוק נוספים בעיר מעבר לתיירות - וגם חלק מהפעולות שנועדו לפתח את תחום התיירות לא קודמו על ידי הממשלה.

"מיד לאחר טבח 7.10 נרתמו עיריית אילת, תושביה ובתי המלון בעיר באופן נרחב לסייע לעשרות אלפי מפונים מהדרום ומהצפון, שהכפילו את אוכלוסיית העיר", אמר המבקר אנגלמן. "לאורך השנים ממשלת ישראל קיבלה החלטות לחזק את העיר אילת מבחינה כלכלית ותיירותית ובתחומי הבריאות והתחבורה, אך לא דאגה ליישומן, והותירה את אילת חשופה לסיכונים כלכליים בשל תלותה המוחלטת בתעשיית  התיירות".

המבקר הוסיף כי "במהלך מלחמת חרבות ברזל, התמשש הסיכון והעיר ועסקיה נפגעו במידה רבה באופן שחייב את הממשלה לסיוע ייחודי. היערכות מתאימה של הממשלה וקיום החלטותיה לאורך השנים בשגרה יכולים היו למנוע פגיעה כלכלית בעיר ובעסקיה במצבי חירום, כדוגמת הקורונה בשל העדר תיירות פנים וחוץ נוכח 7.10. על שרי התיירות, האוצר, החקלאות, הבריאות והכלכלה לפעול בהקדם לתיקון הליקויים".

תגובת עיריית אילת לדו״ח מבקר המדינה בעניין הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת ״חרבות ברזל״:

״עיריית אילת מודה למבקר המדינה על הדו"ח המקיף, שמחדד את האתגרים החריגים בפניהם ניצבת העיר אילת, לצד התרומה הלאומית האדירה בקליטה מהירה ומיטבית של למעלה מ-60 אלף מפונים מיד עם פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״.

הדו"ח חושף פערים שמקורם בהזנחה רבת שנים של ממשלות ישראל לדורותיהן, אשר הותירו את אילת הרחק מאחור. שירותי בריאות מצומצמים, ניתוק תחבורתי מהמרכז ותלות כמעט מוחלטת בענף התיירות אינם גזירת גורל, אלא תוצאה של מדיניות מתמשכת המורגשת מדי יום בחיי התושבים.

לצד זאת, מתקיים שיח חיובי עם מספר משרדי ממשלה, ובחלק מהתחומים כבר ניכרים צעדים ראשונים ופריצת דרך במספר מישורים. צעדים אלה מבורכים, אך יש להרחיבם ולהעמיקם כדי להביא לשינוי ממשי בחיי תושבי אילת ואורחיה.

״מסקנות הדו"ח הן קריאת השכמה לממשלה להגביר את שיתוף הפעולה עם העיר אילת, ולהפוך אותו לתוכנית פעולה מעשית תוך העמדת המשאבים הנדרשים, שכן אילת היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, וחיזוקה הוא בראש ובראשונה אינטרס לאומי״ אמר ראש עיריית אילת - אלי לנקרי והוסיף: ״רק כך ניתן יהיה לבסס מערך שירותים מתפקד וראוי בשערה הדרומי של ישראל, ולממש את הפוטנציאל האדיר של העיר לחיזוק האזור ולקידום השלום הכלכלי״.

תגובת משרד החקלאות במלואה

דו"ח מבקר המדינה מתייחס לאירוע חירום לאומי חסר תקדים. בתוך כך, הנהלת המשרד ועובדיו, המשיכו לפעול במחויבות מלאה מתוך תחושת שליחות למען המשימה הלאומית אשר תבטיח את הרציפות התפקודית, בהתאם למדיניות השר לאספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה ועמידה בעיקרון "המדפים המלאים". גם כאשר אזורים מרכזיים בייצור החקלאי, בראשם עוטף עזה והגבול הצפוני, התרוקנו מתושביהם והפעילות החקלאית נפגעה למשך שבועות ואף חודשים.

מלחמת "חרבות ברזל" ומערכת "עם כלביא" העצימו את חשיבותה של החקלאות המקומית לביטחון המזון של מדינת ישראל, ובתוך כך, הנהלת המשרד פועלת להשבת החקלאות הישראלית למסלול של צמיחה, עמידות וחוסן לאומי כדי להבטיח שתמשיך להוות עוגן מרכזי לשמירה על ביטחון המזון של ישראל, בדיוק כפי שהיה מצופה ממנה עם פרוץ המלחמה בתנאי תפקוד לא אפשריים.

הדו"ח מהווה נדבך חשוב בהפקת לקחים מערכתית ומשרד החקלאות וביטחון המזון מתייחס אליו ברצינות ובמחויבות מלאה. חמ״ל המשרד נפתח כבר ב-7.10.23 בשיתוף כלל מועצות הייצור וארגוני החקלאים. החמ״ל עבד 24/7 סייע במתן פתרונות לאלפי חקלאים במהלך כל המלחמה. גם היום, כשנתיים לתוך המלחמה, ממשיך המשרד לקיים הערכות מצב שבועיות למעקב רציף ושיטתי אחר מצב ביטחון המזון הלאומי ומתן מענה הולם, מיידי ואופרטיבי. בנוסף לכך, מקיים השר דיונים שבועיים לעניין שיקום חבל תקומה ולעניין שיקום הצפון.

ענף החקלאות התייצב והתאושש, באמצעות צעדים רבים בהם נקט משרד החקלאות וביטחון המזון בשנתיים האחרונו. לראייה נתוני מחירי הירקות והפירות, השנה בהשוואה לחודש אוגוסט אשתקד – כך, מחיר העגבנייה נמוך בכ-30%, מחיר המלפפון נמוך בכ-20% ומחיר הבצל נמוך בכ-31%. בנוסף, מרבית התוצרת החקלאית הצמחית כיום בישראל, הנה תוצרת מקומית, שאינה מיובאת.

לעניין עדכון תרחיש הייחוס הענפי ותוכנית המענה המשרדי לחירום, המידע המקצועי הרלוונטי, כמו גם היערכות מוקדמת לתרחיש הייחוס של רח"ל בוצעו והיו מצויים בידי גורמי המשרד, אך אלה לא הוטמעו בתרחיש ובתכנית באופן פורמלי. תהליכי עדכון תרחיש הייחוס ורכיבי תכנית המענה המשרדי לחירום הוקפאו עם פרוץ המלחמה וכיום מצויים בהמשך עבודה. יצוין כי, המשרד פעל על בסיס נתוני ייצור עדכניים ושוטפים של ענפי החי והצומח – ברמה יומית או שבועית. נתונים אלו הוזנו להנהלת המשרד ושימשו ככלי מרכזי בקבלת החלטות, בהכוונת פעולות מענה ובדיוני הערכת המצב.

לעניין מיגון המשקים החקלאיים, נושא מיגון המשקים החקלאיים מצוי באחריות פיקוד העורף. עם זאת, מתוך הבנת החשיבות בשמירה על רציפות תפקודית של החקלאות הישראלית וביטחון המזון הלאומי, משרד החקלאות וביטחון המזון נטל על עצמו אחריות יזומה והוביל מהלך רחב היקף. מאז חודש מרץ 2023 רכש והציב המשרד, מתקציבו, למעלה מ־1,000 מיגוניות במשקים חקלאיים, בלולים וברפתות באזורי הלחימה – הן בחבל תקומה והן בצפון הארץ. מהלך זה החל עוד טרם מלחמת חרבות ברזל והמשיך לאחר פרוץ המלחמה, על מנת לאפשר לחקלאים להמשיך בפעילותם השוטפת, לשמור על רציפות הייצור החקלאי, ולהבטיח ביטחון מזון ורציפות אספקה לציבור בישראל (מדיניות מדפים מלאים").

לעניין מימון, רכישה והצבה של מיגוניות במשקים החקלאיים לפני המלחמה ובמהלכה, המשרד כרשות מינהלית, מקפיד להקצות את המשאב הציבורי – הן בשגרה והן בעת חירום – באופן שוויוני, צודק ויעיל, תוך התאמה לצרכים המשתנים והגשמת מטרות ההקצאה. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", התעורר צורך מיידי בהצבת מיגוניות באזורים החקלאיים הסמוכים לקו העימות, לצורך הגנה על חיי אדם ושמירה על רציפות הפעילות החקלאית. המשרד פעל באופן מהיר וחסר תקדים, כך שכבר ביום 12.10.23 החל המשרד בהזמנת המיגוניות מהספקים, במקביל למיפוי הצרכים והצבת המיגוניות.

יצוין כי, המשרד ביצע את הקצאת המיגוניות בחמש פעימות. הפעימה הראשונה בוצעה טרם פרוץ המלחמה בהתאם לנוהל שפרסם המשרד, אשר כלל ביקורי שטח ובדיקת פערי מיגון. הפעימה השנייה בוצעה מיד עם פרוץ המלחמה, בתגובה מהירה לצרכים הדחופים. הפעימות השלישית והרביעית התבצעו במחצית השנייה של שנת 2024, באמצעות פרסום נהלי תמיכה מסודרים, אשר אפשרו השלמת ההקצאה בצורה מוסדרת, שקופה ואחראית וכך גם, עם פרוץ מערכת "עם כלביא", בפעימה החמישית, כאשר פעל המשרד בנוהל ייעודי לחלוקת מיגוניות לטובת הבטחת ביטחון המזון הלאומי והמשך הרציפות התפקודית, בהתאם לפערי המיגון. בסך הכול הציב המשרד מעל 1,000 מיגוניות במשקים חקלאיים, לולים ורפתות באזורי הלחימה בחבל תקומה ובאזור הצפון במטרה לשמור על הרציפות התפקודית בחקלאות בהיקף של למעלה מ-50 מיליון ש"ח.

לעניין הסכמים בילטרליים ומחסור בעובדים, נושא הסכמים בילטרליים ומחסור בעובדים מנוהל ברשות האוכלוסין וההגירה ובשיתוף משרד החוץ. עם פרוץ המלחמה נסגרו שערי מדינת ישראל בפני כ־15,000 עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון, ובמקביל עזבו את הארץ כ־9,700 עובדים מתאילנד בטיסות חילוץ שמומנו על ידי ממשלת תאילנד. כתוצאה מכך, התמודד ענף החקלאות, כמו ענפים נוספים, עם משבר כוח האדם החריף ביותר שידע מאז קום המדינה. תרחיש ייחוס חמור ככל שיהיה, לא צפה סדר גודל של נטישת עובדים זרים, חטיפתם והירצחם בשבי, בסדר גודל כזה. בהתאם, המצב הביטחוני בשנתיים האחרונות השפיע באופן ממשי על היכולת להבאת עובדים זרים.

על אף האתגרים הביטחוניים החריגים בשנתיים האחרונות, משרד החקלאות וביטחון המזון פעל בנחישות כדי להבטיח כוח אדם חקלאי יציב. כתוצאה ממאמצים מתמשכים של המשרד, הופסקו טיסות החילוץ, נבלמה עזיבת העובדים את ישראל, הוגדלה ההקצאה הממשלתית למכסות עובדים זרים לחקלאות לרמה הגבוהה ביותר אי פעם, מכ-30,000 ל-70,000 עובדים. במקביל, נחתמו הסכמים בילטרליים חדשים עם סרי לנקה ומלאווי, שנועדו לגוון את מקורות כוח האדם ולהבטיח יציבות בענף. בנוסף, שר החקלאות קיים מאז פרוץ המלחמה שורה של פגישות ושיחות עבודה עם שגרירת תאילנד ושר העבודה התאילנדי, במטרה להחזיר עובדים תאילנדים לישראל. מהלך זה נשא פרי והוביל לחידוש הגעת עובדים מתאילנד.

לעניין הפעילות ההתנדבותית בחקלאות, במהלך כל תקופת הלחימה, עשה משרד החקלאות וביטחון המזון ככל שביכולתו כדי לספק מענה מיידי ומיטבי למחסור החריף בכוח אדם בחקלאות. לצד מאות חיילי צה״ל שפעלו יום־יום בסיוע לחקלאים, התגייסו גם עשרות אלפי אזרחים, בני ובנות שנת שירות, חניכי מכינות קדם־צבאיות ו־24 ארגוני חברה אזרחיים – כולם פעלו בתיאום, במימון ובתמיכה של משרד החקלאות בהיקף של כ-50 מיליון ש"ח.

ניהול מערך כה רחב היקף, בתנאי חירום ביטחוני, תחת איום מתמשך ותוך שימוש במשאבים מוגבלים, הצריך גמישות תפעולית, שיתופי פעולה בין־משרדיים והסתמכות על תשתיות קיימות שלא תוכננו מראש להתמודד עם אירוע בסדר גודל כזה. פעילות זו התנהלה בתיאום מלא ובשיתוף פעולה עם כלל יחידות המשרד, שלכל אחת מהן הייתה תרומה ייחודית וחיונית, בריכוז חדר המצב המלחמתי. בכך התאפשרה תגובה מהירה, גמישה וממוקדת לצרכים שעלו מן השטח.