נאום נתניהו במספרים: ישראל בראש האזכורים, הפלסטינים בשוליים

נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת הכללית של האו״ם נמשך 41 דקות, אבל המספרים אולי אומרים יותר מכל רטוריקה. בניתוח תדירות המילים מתבררת תמונה מובהקת: 76 פעמים הופיעה “ישראל”, לא כסתם שם אלא כבסיס לבניית מיתוס של עם במצור שנדרש להוכיח את עוצמתו מול עולם אדיש.

במקום השני - “חמאס”, שהוזכר 24 פעמים. גם כשנתניהו הציג את ישראל כקורבן של אכזריות, חמאס שימש לו כעדות חיה לנחיצות המשך הלחימה. מיד אחר כך “איראן”, עם 23 אזכורים, הצטיירה שוב כאויב הגדול, אבל גם כאיום שמעניק לו הצדקה להציג חזון של מאבק מתמשך.

לצד אלה, בלטו 15 אזכורים ל”חטופים”, לא רק כמסגרת רגשית אלא גם ככלי להצגת ישראל כמדינה שנאבקת על אזרחיה בשדה הבינלאומי. ארצות הברית הוזכרה 22 פעמים, טראמפ - 5 פעמים, בניסיון לאותת לעולם מי השותף המרכזי שנותר.

ומה כמעט לא הוזכר? רעיון המדינה הפלסטינית, שזכה לתשעה אזכורים בלבד, כשכולם בגוון דחייה נחרצת.