הלוויה שנייה התקיימה לאב ובתו שנרצחו ב-7 באוקטובר: "מעבירים אתכם למנוחת עולמים"
בבית העלמין בכפר עזה התקיימה היום הלוויה שנייה לנדב גולדשטיין-אלמוג ובתו ים שנרצחו בטבח ב-7 באוקטובר. השניים נקברו באופן זמני בקיבוץ שפיים, אך כעת הוחזרו לקבורה באדמת הקיבוץ שבו חיו
קיבוץ כפר עזה, חצי שנה אחרי צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
הלוויה שנייה התקיימה היום (ראשון) בבית העלמין בכפר עזה לנדב גולדשטיין-אלמוג ובתו ים - בת ה20 שנרצחו בטבח ב-7 באוקטובר. בynet פורסם כי השניים נקברו באופן זמני בקיבוץ שפיים, אך כעת הוחזרו לקבורה באדמת הקיבוץ שבו חיו.
באותו יום ארור רצחו המחבלים את נדב וים, וחטפו את יתר בני המשפחה - האם חן ושלושת הילדים אגם, גל וטל, ששבו מעזה בעסקה.
חן, אלמנתו של נדב ואמה של ים, אמרה: "ים ילדה בכורה ואהובה שלי, נדב אהוב שלי. מתקשה להאמין שאנו עומדים כאן במעמד קשה מנשוא זה, בו אנו מעבירים אתכם למנוחת עולמים בכפר עזה".
חן המשיכה ואמרה: "כשאגם, גל, טל ואני היינו שבויים בעזה, שמענו ברדיו את המבזק שסיים ריאיון בגלי צה"ל במילים 'מצטערים על נדב וים'. זה היה האישור הסופי עבורנו שהם אינם בין החיים. זוכרת שגם אני וגם אגם הרהרנו שם, כי נוכח הלחימה והסכנה באזור סביר שנאלצו לקבור אתכם קבורת בזק בכפר עזה. לא דמיינו שקברו אתכם דווקא בשפיים".
חן ציינה כי קבורתם בשפיים היא חלק מהסיפור של אותו יום: "אגם, גל, טל ואני לא היינו בהלוויה בשפיים כי היינו שבויים בעזה. לתפיסתי, עצם העובדה שקברו אתכם שם היא חלק מהסיפור של 7 באוקטובר - אי אפשר היה לקבור בכפר עזה. אם היה תלוי רק בי, סביר שהייתם נשארים קבורים בשפיים".
בסיום דבריה הוסיפה: "אני עומדת כאן היום, בלב כבד ובראש מורכן, מסכימה למהלך הקשה והלא טבעי הזה - לקבור את נדב וים בפעם השנייה בכפר עזה. מתנחמת בעובדה שעכשיו הם קבורים ליד מיטב אנשינו שנרצחו ונפלו בשבילי אותו יום. אינני יודעת אם אוכל לשוב ולגור כאן".
אגם, בתו של נדב ואחותה של ים, ספדה: "הבוקר שלנו התחיל מוקדם בבית הקברות בשפיים. ביקשנו להיות בהליך ההוצאה של הקברים שלכם, והלב התכווץ. פתאום הייתם כל כך קרובים אליי, ורציתי לרוץ ולחבק אותך. תודה לכל האנשים הטובים שטיפלו היום באבי ובאחותי בצורה יוצאת דופן. בשבת ההיא היינו לבד, והיום הרגשנו עטופים".
היא הודתה על השנים המשותפות: "מעל קבריכם אודה על 17 שנים שבהן לא היה חסר לי דבר. אודה על אחותי הגדולה והטובה שמלאה בשמחת חיים, על ארוחות השישי שהיו כל כך חשובות לנו, ועל מה שהשארתם לי - חוויות וזיכרונות". לסיום אמרה: "היום תיקברו בפעם האחרונה, ויחד אתכם ייקבר חלק ממני. הלוואי שאחרי חזרתכם הביתה יחזירו גם את גלי וזיוי האהובים שלנו, ואת כל שאר החטופים.
