המיליציות בעיראק נערכות לפעולה ישראלית

ב-17 בספטמבר 2025, הודיעה מחלקת המדינה של ארה”ב כי היא הכניסה את המיליציות העיראקיות הפרו-איראניות תנועת האצילים (אלנג’באא’), גדודי סיד אלשהדאא’, אנצאר אללה אלאופיאא’ וגדודי אלאמאם עלי לרשימת ארגוני הטרור.

בהודעה נמסר כי איראן ממשיכה לספק תמיכה המאפשרת למיליציות אלו לתכנן ולבצע ישירות פיגועים ברחבי עיראק, וכי החלטה זו היא במסגרת ההחלטה להפעיל “לחץ מקסימלי” על איראן. צוין כי ארה”ב תמשיך להשתמש בכל האמצעים כדי להגן על האינטרסים הביטחוניים שלה ולמנוע מימון ומשאבים עבור גורמי טרור.

בתגובה לכך, דווח כי ארבע המיליציות קיימו פגישת חירום כדי לדון בדרכים להתמודדות עם “הלחצים האמריקאיים והאזהרות מפני תקיפה ישראלית קרבה נגד מפקדות בשטח עיראק”. מקורות במיליציות הפרו-איראניות מסרו כי נציגי המיליציות דנו בתרחישי התגובה לכל תקיפה אפשרית, תוך הבעת נכונות להמשיך בפעילות ג’יהאד, במיוחד לאור המלחמה מתמשכת ברצועת עזה ובלבנון. עם זאת, המקורות ציינו כי הטיפול הרשמי בסוגיה נותר בידי הממשלה.

מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית מעדכן, כי שלושה בכירים עיראקים מסרו כי הממשל האמריקאי מפעיל מזה כמה שבועות לחץ על עיראק כדי לקדם התנתקות מאיראן. לדברי “הבכירים”, צעדים אלו אינם נוגעים באופן ישיר לסוגיית המיליציות, והם כוללים רפורמות במערכת המשפט ובתחום הכלכלי”.

צוין כי בקרב הגורמים הפוליטיים במיליציות הפרו-איראניות בעיראק יש חשד כי הצעדים האמריקאיים יתנו אור ירוק לישראל לפגוע במטרות בתוך עיראק. בהקשר זה, אמר נשיא עיראק, עבד אללטיף רשיד, כי המיליציות הפרו-איראניות נמצאות “ביחסים טובים” עם איראן, אך טען כי “זה לא עניין מרכזי בעיראק כרגע”. הוא הדגיש כי המיליציות רוצות לשמור על העצמאות ועל ההחלטות שלהן כארגונים עיראקיים, ולא להיות תחת השפעה של גורמים חיצוניים.

על רקע איומיו של ראש הממשלה נתניהו בנאומו בעצרת האו”ם כי ישראל עשויה לסכל את מנהיגי המיליציות הפרו-איראניות בעיראק אם יתקפו את ישראל, אמר פאלח אלפיאצ’, יו”ר “הגיוס העממי” (מסגרת הגג של המיליציות השיעיות הפרו-איראניות), כי יש ברשותם את כל האמצעים להגיב לכל “תוקפנות” ואינם נרתעים מאיומים בכוח ומחויבים.

לדבריו, נתניהו “חצה את כל הקווים האדומים” (ערוץ הטלגרם של הגיוס העממי. דובר תנועת האצילים, חסין אלמוסוי, אמר כי נאום נתניהו חשף את “הדילמה הפנימית שלו ואת הבריחה ממציאות התבוסה בעזה”. לדבריו, להתנגדות העיראקית יש אפשרויות מרובות והיא לא תאפשר ל”כיבוש” לאיים על ביטחונה ועל ריבונותה של עיראק. עוד הוא טען כי “המשטר הציוני מבין שלכל הרפתקה חדשה תהיינה השלכות קשות”.

בהמשך לכך, “מקורות מקורבים למיליציות” הודו כי יש חילוקי דעות בנוגע לסוגיית הפעילות נגד ישראל והעמידה לצד איראן. לפי “המקורות”, רוב המיליציות אינן מעוניינות להיכנס ללחימה שעלולה להביא להרס המבנה שלהן ולחיסול מנהיגים וכי הן הבינו שהתערבותן לא תשנה את מאזן הכוחות ושהן עלולות להיות חשופות לתקיפות הרסניות מצד ישראל.

לדבריהם, המיליציות החלו לנקוט בתקופה האחרונה באמצעי זהירות כדי להימנע מתקיפה ישראלית, כולל שינוי מיקום המפקדות הראשיות והמפקדים הבכירים שלהן והימנעות מנשיאות מכשירים אלקטרוניים אישיים וטלפונים ניידים.

כמו כן, “מקורות בוועדת התיאום של ההתנגדות העיראקית” מסרו כי נערכו פגישות ביטחוניות ומדיניות כדי לדון בעתיד “ציר ההתנגדות” ובהתפתחויות האזוריות. “המקורות” חשפו כי ראש ממשלת עיראק, מחמד שיאע אלסודאני, הגביר את התקשורת דרך יועציו ומנהיגי ועדת התיאום כדי לשלוט במצב ולמנוע תגובה חפוזה של המיליציות.