הצהרה "היסטורית" של חמאס, או ניסיון "לקנות זמן" לפתרון הסכסוך הפנימי?
חמאס מתקשה להגיע להסכמה על עקרונות התוכנית האמריקנית, בכירים בזרוע הצבאית מתנגדים לוותר על הנשק הקל מחשש לאנרכיה ברצועה, המתווכות מזהירות: ייתכן שעריקים יעברו לג’יהאד האיסלאמי ולחזית לשחרור פלסטין
שעות להגעת משלחות המו"מ למצרים, שם ידונו בתוכנית טראמפ לשחרור החטופים ולסיום המלחמה - הוול סטריט ג'ורנל דיווח על "מרירות" ו"מתיחות גדולה מאוד" בתוך חמאס באשר לתשובת ארגון הטרור להצעה.
ביום שישי פרסם חמאס הצהרה שאותה כינה העיתון האמריקני "היסטורית": ארגון הטרור גם שיבח את טראמפ על מאמציו לסיום המלחמה, והביע נכונות לשחרור 48 החטופים שבידיו כבר שנתיים. אלא שגורמים שמעורים פרטים אמרו שהשפה שבה השתמשו בחמאס היא בעייתית בדרך לסיום המלחמה.
גורמים מהמדינות המתווכות הבקיאים בפרטים סיפרו שהסיבה המרכזית לכך היא שחמאס לא הגיע להסכמה פנימית בנוגע לשני הסעיפים המרכזיים ביותר בתוכנית של הנשיא האמריקני - פירוק הארגון מנשקו והתנאים לשחרור החטופים.
הלילה הופיע לראשונה בתקשורת בכיר חמאס ח'ליל אל-חיה, שהיה אחד מיעדי החיסול הכושל בדוחא בירת קטאר. בריאיון לערוץ אל-ערבי הקטארי הוא אמר כי הדם שנשפך "יהווה דרך לניצחון, לירושלים ולהשפלת הכיבוש".
עז א-דין אל-חדאד, מי שנחשב ל"מפקד האחרון" הבכיר של חמאס ברצועה לאחר החיסולים של יחיא סינוואר ומוחמד דף, מסר למתווכות כי הוא נכון לפשרות - כולל ויתור על הרקטות ועל נשק התקפי אחר שיאוחסן בידי מצרים והאו"ם. עם זאת, הוא דורש לשמור על הנשק הקל שבידי הארגון, כמו רובים, בטענה שמדובר ב"נשק הגנתי".
סיבה נוספת להתנגדות של חמאס עזה היא חשש מפני אנרכיה. במהלך המלחמה ארגון הטרור שאיבד רבים מאנשיו גייס עזתים רבים בניסיון למלא את השורות. מפקדים צבאיים ברצועה חוששים שאם ארגון הטרור יקבל את ההצעה - המגויסים עשויים לכפור בפקודה ולא להניח את נשקם.
ה'וול סטריט ג'ורנל' דיווח כי המתווכות הזהירו שאם מנהיגי חמאס יקבלו את תוכנית טראמפ - יהיו בשטח מחבלים שעשויים "לערוק" לארגוני טרור אחרים. בדיווח צוין שרבים מהם כבר איימו להצטרף לג'יהאד האיסלאמי או לחזית לשחרור פלסטין. "התיאום בין הארגונים האלה התפורר ברובו, מה שמעורר ספקות האם הסכם עם חמאס בלבד יוכל לעצור את הלחימה", נכתב.
בנוסף, אף שהמו"מ יתחדש במצרים, גורמים שמעורים בפרטים העריכו שהצהרת חמאס נועדה "לקנות זמן" כדי לפתור את חילוקי הדעות בין הזרוע הצבאית - שנמצאת כאמור בעזה - לבין הזרוע המדינית, שנמצאת הרחק מהרצועה, מרביתם בקטאר.
