מפעל החיים של הח"כ יצא לדרך: כך הוא השיק את הפרוייקט התורני
פרוייקט תורני ראשון מסוגו יוצא לדרך: בברכת גדולי ישראל הוחל בפרוייקט 'דכולא בה' ללקט את סוגיות הש"ס ממסכתות אחרות ולהנגישן ללומדי מסכתות הש"ס מפעל חיים עליו מנצח שלוחא דרבנן חה" משה אבוטבול
השקת פרוייקט 'דכולא בה' צילום: יעקב לדרמן
מעמד תורני שיחתם לדורות נערך בימים האחרונים בבית שמש, מעמד השקת פרוייקט ראשוני מסוגו 'דכולא בה', פרוייקט בו יטלו חלק תלמידי חכמים מובהקים שישבו ללקט מכל מסכת ומסכת בש"ס, את הסוגיות וההלכות שיש להם השלכות גם למסכתות אחרות, כמו למשל סוגיות בנושאי מסכת שבת אך אלו נמצאות במסכתות אחרות, ובאמצעות הפרוייקט החדש מבקשים להביא בפני הלומדים את כל הסוגיות הקשורות למסכת בה הם לומדים.
הפרוייקט החדש שזכה לברכתם של גדולי ישראל ובראשם הגאון רבי מיכל זילבר 'מרא דכוליה תלמודא', והגאון רבי דוד אברהם ראש ישיבת 'בנין אב', הוא פרי חזונו של שלוחא דרבנן חה"כ הרב משה אבוטבול, שלצד פעילותו הציבורית, עמל בשנים האחרונות לקדם את הפרוייקט ולצקת לו את התוכן הראוי, בכדי שהפרוייקט השאפתני יצא לדרך. בכינוס המרגש הוכרז על השקת הפרוייקט יחד עשרות תלמידי חכמים מלומדי הכוללים בבית המדרש הגדול 'ממזרח שמש' בבית שמש, שנבחרו להיכנס אל המלאכה במסירות ובדייקנות לאסוף את הסוגיות, ולהאיר את עיני ישראל בכל מרחבי הש"ס.
בכינוס השקת הפרוייקט שנערך בהיכל בית המדרש 'ממזרח שמש', הציג ח"כ משה אבוטבול את עיקרי הפרוייקט, ואת דרכי העבודה של רבני המכון שיהיו שותפים לאיסוף הסוגיות, כאשר עליהם ינצח הגאון רבי שלמה גבאי, שידיו רב לו בכל סוגיות הש"ס.
"אני עומד כאן נרגש לפניכם, כבר הייתי שותף לפרוייקטים ציבורים רבים, אך פרוייקט זה הינו מסוג אחר, גדולי ישראל שליט"א ששמעו על הרעיון עודדו אותנו בכל עוז לגשת אל המלאכה, ואלו רואים בכך זכות של הרמת קרן התורה עבור כלל ישראל. המלאכה אומנם לא קלה, יש כאן אחריות רבה, ולכן מלווים אנו בהדרכותיהם של גדולי ישראל איך להפעיל את הפרוייקט, ואיך להביא לכך שכל סוגויות הש"ס יהיו בפני לומדי המסכתות בס"ד", אמר אבוטבול.
הגאון רבי דוד כהן מרא דאתרא 'ממזרח שמש' שיבח בראשית דבריו את היוזם משה אבוטבול על הרמת הפרוייקט שממנו יהנו עוד דורות רבים של עמלי תורה. בדבריו אמר כי חשב על העיתוי המיוחד שנבחר משמים ליום כינוס זה דווקא בערב יום כיפור, והוא מצא במסכת תענית בה אומרת הגמרא על דברי המשנה 'לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים', ואומרת הגמרא "בשלמא יום הכפורים - משום דאית ביה סליחה ומחילה, יום שניתנו בו לוחות האחרונות", והרבו המפרשים לעסוק האם מדובר בנושא אחד יום שיש בו סליחה ומחילה ויום שנתנו בו לוחות שניות, או שאלו שני דברים. המאירי למשל כותב שיום כיפור הוא יום שמחה בשל מתן התורה שיש בו, ניתנו בו לוחות שניות. כך זה גם עניינו של מעמד זה, מעמד 'דכולא בה', מעמד שכולו לרומם את קרן התורה, ולכך זהו המהות של יום הכיפורים הן בחיבור בין תשובה לבין לוחות השניות, והן בשל שמחת התורה שיש ביום קדוש זה.
"לכך כמה מתאים לערוך את הכינוס החשוב הזה היום, שכן מכינוס זה יוצא הקול קבל עם ועולם בו אנו אומרים לקב"ה - אנחנו שמחים בתורה שלך, ואנו רוצים אף להוסיף ולהגדיל תורה בדמות פרוייקט חשוב זה, פרוייקט שמראה את הערך של התורה, את האור שיש בכל סוגיות הש"ס ולהנגיש אותם בפני הלומדים."
הגאון רבי שלמה גבאי ראש הכולל במרכז התורני 'ממזרח שמש' ומרבני שכונת חפציבה בבית שמש, שמסייע רבות לקדם את פרוייקט 'דכולא בה', הביא בדבריו כמה וכמה הדוגמאות של נושאים הלכתיים שלא נמצאים במסכת שלהם, ולכך חשוב לאחד בין הדבקים, כפי שכבר אמרו חז"ל דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, וכך שמאחדים בין כל דברי התורה ניתן להעשיר בכך את הלומדים.
בדבריו סיפר כי בימי אברכותו זכה ללמוד עם הגאון רבי יצחק טוביה וייס זצ"ל גאב"ד העדה החרדית, וכעבור תקופה כאשר סיפר לו שהתחיל ללמוד הוראה, שאלו הגאב"ד באיזה הלכות החל ללמוד, והשיב שחיטה וטריפות. הגאב"ד שיבח זאת מאוד, ואמר כי ישנם אברכים שבאים אצלו להיבחן בכדי לקבל היתר הוראה, וכאשר הא שאל אתם אם למדו גם הלכות שחיטה, אלו משיבים כי אין בכוונתם להיות שוחטים. אך צריכים לדעת כי בשביל להיות מורי הוראה צריכים לדעת הכל, והביא הגאב"ד דוגמא מאשה בוכיה שהגיע אליו בשאלה על אוכל שנשכח מתחת למיטה והיה זה אובדן כספי גדול, אך מעניין שהתייחסות לשאלה זו נמצאת דווקא בהלכות שחיטה.
אחר הביא דוגמאות נוספות כפי שראינו אצל גדולי הדורות, וסיים כי מדובר בפרוייקט חשוב שיכול להאיר את עיני ישראל ולהעשיר את הידיעות בכל סוגיות הש"ס, ולכן חשוב שהאברכים נכנסים אל המלאכה לעמול כל אחד במסכת שקיבל, מתוך תקווה ותפילה כי עם תחילת הלימוד ב'דף היומי' במסכת ברכות, יוכלו להגיש בפני הלומדים את הכרך הראשון של 'דכולא בה'.
הגאון רבי ינון רביב ראש ישיבת פנמה ומרבני רמת בית שמש, שיגר מכתב ברכה נלהב על חשיבותו של הפרוייקט ותרומתו לעולם התורה: "ידידי וחביבי, איש חיל רב פעלים לתורה ולתעודה, ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, הרב רבי משה אבוטבול נר"ו, רחש ליבו דבר טוב ללקט באומרי"ם כל סוגיות הש"ס המפוזרות אנה ואנה, ולסדרו בסוף כל מסכתא, למען יוכל כל לומד להשלים ידיעותיו בנושאים הנלמדים ולהקיף כל פרטי ההלכה, ויש בזה זיכוי הרבים עצום הן לבקיאות והן לעיון, על כן מי יתן ויצליח הרב אבוטבול ברעיונו השאפתני, כי תהיה בזה ברכה מרובה".
הגאון רבי פנחס זליג בלויא ראש כולל 'קנין יוסף' נשא דברי ברכה קצרים על חשיבותו של הפרוייקט, ואחר התכבד להקריא את מכתב הברכה וההסכמה של הגרי"מ זילבר, בו פתח וכתב: "הנה נא הואלתי לדבר, בשבח ידידי ותלמידי משכבר הימים, הרב משה אבוטבול הי"ו, אשר זכה להקים בית גדול לתורה בעיר בית שמש ושמו 'ממזרח שמש', ובו התקבצו הרבה לומדים אשר הוגים בתורה הק' ביגיעה גדולה. והאיר ה' את רוחו יחד עם הלומדים לחבר ליקוט אשר בשם 'ליקוטי הש"ס דכולא בה' יכונה, ובו ליקטו בחכמה דברי חז"ל לפי סדר המסכתות, ולסכם בחכמה במה עוסק כל פרק, ולהדגיש סוגיות שנמצאות במסכת אחת ונצרכים אליה במסכת אחרת, ולפעלא טבא אמינא איישר".
הגאון רבי שמעון ביטון רב העיר בית שמש שיגר מכתב ברכה בו שיבח ועודד את הפרוייקט החדש "חיבור יקר כזה בס"ד כשיצא לאור העולם, מאוד יאיר את העין, כי מעולם לא שזפתו עין, כיין המשומר בענביו ליין, יינה של תורה, מחובר בחכמה ודעת ביגיעה ועמלה של תורה, על ידי חכמים גדולי תורה, ואברכים העמלים בתורה, כחשיכה כאורה. תודה וברכה רבה, באלף רבבה, לגברא רבא, המוציא לאור ובעל הרעיון, בחכמה ותבונה סברא ועיון, אוהב תורה ולומדיה, איש שלהבת, מוקיר ומכבד רבנן, ואיהו נפשיה צורבא מרבנן, בעל מידות תרומיות ונעלות, ענוה חכמה ויראה, ידידנו היקר רב החסד והמעש הרב משה אבוטבול שליט"א השם יהיה בעזרו, ושמרו כרועה עדרו, ויעזרהו על דבר כבוד שמו, ויזכה בקרוב להוציא את ספר התורה הזה".
בסיום המעמד הציג משה אבוטבול את תוכנית העבודה של 'דכולא בה', ונשא תפילה שחפץ ה' בידו יצליח להגשים את החזון ולהביא בפני עולם התורה את החיבור המושלם להאיר עיני ישראל.
