אשת מקורבו ואיש סודו של ראש הישיבה: מרת עליזה חורי ע"ה
האישה הצדקת מרת עליזה חורי ע"ה, אשת מקורבו הנאמן ואיש סודו של מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז זצ"ל, הנגיד מר יוסף חי חורי שיבדלחט"א. הלכה לעולמה ביו"ט ראשון של חג הסוכות לאחר מחלה ממושכת וייסורים קשים בגיל 56 | הלוויתה התקיימה במוצאי החג לבית העלמין הישן בנתיבות
ברוך דיין האמת: מבני ברק הגיעה במוצאי החג הראשון הידיעה על פטירתה של האשה הצדקת מרת עליזה חורי ע"ה, רעיית הנגיד מר יוסף חי חורי שיבדלחט"א. שהלכה לעולמה בחג הסוכות בגיל 56 לאחר מחלה ממושכת וייסורים קשים.
המנוחה ע"ה נולדה בחודש תמוז בשנת תשכ"ט בעיר עכו לאביה הרב יוסף סופר זצ"ל, מהמשפחות המיוחסות באי ג'רבא לה מגילת יוחסין עד ל'חתם סופר'. ולאמה מרת מז'יאנה ע"ה.
בהגיעה לפרקה נישאה למר יוסף חי חורי, מקורבו הנאמן ואיש סודו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל וידיד וחבר העמותה של ישיבת 'כסא רחמים' ובעלי רשת החנויות 'ביתן המלך'. והתגוררו יחד בעיר באר שבע.
המנוחה ע"ה הייתה מופלגת באמונת צדיקים, זכתה וביתה הייתה בית ועד לחכמים ואכסניה של תורה ופתוח לרווחה להכנסת אורחים לכל דיכפין, חיזקה לבבות נשברים, וכל ימיה קיימה כל כבודה בת מלך פנימה והסתפקה במועט. הייתה עקרת בית ומכבדת תלמידי חכמים בגופה ובממונה בכל כוחה. הייתה מפורסמת בצדקותה ובצניעותה, מקורביה מספרים על צניעות מופלגת שהייתה בה ומידות טובות להפליא, "לרוב צניעותה היא בקושי הייתה יוצאת מהבית. ובחיים לא דיברה לשון הרע. הייתה מאכילה בחורי ישיבות כל שבת על שולחנה, בעיקר כאלה שהם תושבי חוץ לארץ שהיו באים ללמוד תורה בישיבות בארץ ישראל, אותם הייתה מעודדת ומשמשת להם כאמא", כך מספרים.
מספר שנים לאחר נישואיהם, פרצה מלחמת המפרץ אז ויתרה המנוחה על ביתה בבאר שבע - לשם לא הגיעו הטילים - ועברה להתגורר יחד עם בעלה שיבדלחט"א בבית הוריה, והותירה את ביתם עבור מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז זצ"ל ורעייתו ע"ה שהיו גרים בעיר בני ברק ועברו להתגורר בתקופת המלחמה בבית המנוחה ובעלה (הגר"מ זצ"ל היה נוסע באותה התקופה מידי בוקר מבאר שבע לבני ברק לישיבת 'כסא רחמים').
ואכן בספרו 'קובץ מאמרים' ח"ב (עמ' ר"ט), הודה הגר"מ לרבי חי ורעייתו על אירוחם והכנסת האורחים באותם השנים, וכתב: "ויזכר על הטוב ידידנו ר' יוסף בוכריץ הי"ו שדיבר עם ידי"ן ר' חי חורי הי"ו למצוא לנו אכסניא בבאר-שבע (כי שם לא הגיעו טילים בימי המלחמה הראשונים), כי רעייתי (ת"מ) עברה ל"א אירוע מוחי בחדש תשרי התשנ"א, וניצלה ממנו בנסי נסים תלי"ת (ואכמ"ל), ועדיין סובלת מפחדים וחרדות. והרבה נסער בימי המלחמה מעיר לעיר והאוטובוסים לבאר שבע היו מלאים בשתי קומות עד אפס מקום וכו'. ואכן הרח"ח יצייר קיבל אותנו בשמחה רבה ונתן לנו את ביתו, והוא עבר לגור בבית הוריו שיחיו, זכרה לו אלקים לטובה ולברכה ולהצלחה רבה וכו'. הייתי כל בוקר נוסע עם ידי"ן ר' יצחק בוכריץ הי"ו לישיבה בבני ברק וחוזרים בערב לפני השקיעה. בבקר היא באה ובערב היא שבה".
בשנים המאוחרות יותר עברו להתגורר בעיר בני ברק, ומאז שעברו להתגורר בעיר קיימו, במשך למעלה משני עשורים, שיעור בביתם מאת ראש הישיבה זצ"ל מידי ראש חודש. כשמנוחה ע"ה הייתה מתמסרת ומכינה את כל האוכל ועורכת כיבוד עשיר כיאה לכבוד השיעור ולכבוד תלמיד חכם.
כל עת שהיה הגר"מ מאזוז זצ"ל בבית הרפואה אחר פטירת רעייתו ע"ה, הייתה המנוחה משדלת את בעלה שישהה עמו וכן בשבתות והחגים להיות לו לעזר. גם בשנים האחרונות, מידי שבוע הייתה מכינה מאכלים מסוימים ומיוחדים עבור הגר"מ זצ"ל המתאימים לתפריט בריאותו ומשגרת עבורו ביד בעלה.
בשנת תשע"ח, לפני כשבע שנים החלה מחלה לקנן בגופה, ואחר שנזדככה ביסורים קשים שקבלתם באהבה ובדומיה בשנים אלו, אמש יו"ט ראשון של חג הסוכות, השיבה את נשמתה ליוצרה.
זכתה והותירה אחריה דור ישרים מבורך בנים ובנות, חתנים, נכדים וצאצאים, מנחילי מורשתה בטהרה וממשיכי דרך אבותיהם לתפארת בישראל. דבר פלא ניתן לציין, כי כחצי שעה קודם פטירתה נולד למנוחה נכד, בן לחתנה הרב שמעון.
הלוויתה יצאה בחצות לילה במוצאי יו"ט ראשון של חג הסוכות, לבית העלמין הישן בנתיבות שם נטמנה.
בהלוויתה השתתפו רבים, בהם חתניו של ראש הישיבה הגר"מ מאזוז זצ"ל: נאמן ביתו ור"י 'מאור יוסף' הגאון הרב ליאור כהן והרב מיכאל דיעי, ובנו הרב גדעון מאזוז וכן עוד רבים. בשל קדושת המועד אסור היה להספיד, אולם דברי פרידה קצרים נישאו מפי ידיד המשפחה, איש העסקים הנגיד צבי עמאר, נשיא הקהילה היהודית במרסיי ומבעלי רדיו 'קול ברמה'.
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.
