סערה בימין: נתניהו הביא כניעה מבישה או הישג היסטורי?
סערה במעגלי הימין: חלק רואה בהסכם כניעה היסטורית, אחרים מדגישים השבת חטופים ופיקוח אמריקני קפדני
נתניהו בהצהרה לתקשורת על סיום המלחמה צילום: Marc Israel Sellem/POOL
בימין הישראלי מתנהל קרב נרטיבים סוער סביב ההסכם לשחרור החטופים. חלק מהקולות מתארים אותו ככניעה מבישה, כשלון היסטורי והחמצה של הזדמנות למחוץ את חמאס וליישב מחדש את הרצועה. מנגד, תומכי ההסכם טוענים כי מדובר במהלך מחושב שהשיג תוצאות חסרות תקדים, בראשן השבת החטופים והחלשת חמאס עד עפר, לצד חיזוק מעמדה האזורי של ישראל.
הקולות החריפים ביותר מתארים את ראש הממשלה כמי שהביא הפסד צורם. "מנהיג חלש, פחדן ונגרר ללא עמוד שדרה", אומרים מבקריו. לטענתם, היה צריך לכבוש את כל עזה בתוך שנה אחת, לגרש את כל תושביה וליישב יהודים במקום. במקום זאת, לדבריהם, קיבלה ישראל עסקה מבישה הכוללת שחרור רוצחי ילדים והחזרת הרצועה לידי הערבים. יש המתריעים כי חדירות לעוטף ישובו, חמאס ניצל מהשמדה מוחלטת וה־7 באוקטובר הבא הוא רק עניין של זמן.
גם בזירה החרדית הימנית נשמעים קולות נוקבים. חלק טוענים כי מדובר בהסכם רע מאוד, אך גרוע מכך ללכת נגד המעצמה היחידה שנותרה לצד ישראל – ארצות הברית. יש שמזכירים כי מדינת ישראל איננה החזון היהודי בעיניהם, אלא יצור חילוני שמממן שידורים בשבת ומכניס לומדי תורה לכלא, ולכן ההתקוממות נגד וושינגטון חסרת טעם.
מנגד, התומכים בהסכם מציגים תמונה שונה לחלוטין. לדבריהם, כל החטופים חוזרים הביתה, עזה חרבה לחלוטין, רוב מנהיגי חמאס חוסלו, ונותרו רק אלפי חמושים בודדים. בנוסף, העולם הערבי מתחיל להתנער מחמאס, ארצות הברית מקימה מרכז תיאום צבאי ואזרחי להעברת השלטון בעזה, וצה"ל נשאר לשלוט על חלקים נרחבים מהרצועה עד לפירוז מלא. "אתגרים וסיכונים יש, אך הסכם כניעה זה לא", אומרים התומכים.
יש גם קבוצה שלישית, שאינה מזוהה בהכרח עם ימין או שמאל. היא מתרחקת מהפוליטיקה ורואה נקודה אחת חשובה בלבד: החזרת כל החטופים עכשיו. המחבלים, כך הם אומרים, יטופלו אחר כך. מבחינתם, פדיון שבויים היא מצווה עליונה, ואין ערך חשוב ממנה בשעה זו.
קולות נוספים מגיעים ממשפחות שכולות, משורדי הטבח ומלוחמים שנשחקו. חלקם זועמים על ההסכם, אחרים מקבלים אותו בלב כבד אך מזכירים כי כל דקה שבה חטופים נמצאים בשבי היא מוות מתמשך. "הם לא אוכלים, לא שותים, חיים בידיעה שמחר ימותו. כל מה שהם רוצים זה לחזור למשפחותיהם", כותבים ברשתות. יש המוסיפים כי צה"ל לא נסוג לגמרי, ונותר לפרוס על חלקים ברצועה, מה שמאפשר לו לפעול שוב בעתיד ביתר חופשיות כאשר החטופים ישובו.
כך או כך, ההסכם הפך לנקודת מבחן קריטית עבור הימין הישראלי. בין הקריאות לכניעה מבישה לבין ההדגשה של הישגים דרמטיים, הציבור קרוע. אך מעבר לכל הוויכוחים הפוליטיים, נותר הציווי הפשוט שמאחד את כולם: החטופים חייבים לשוב הביתה.
אנחנו יהודים, לנו אכפת מהחיים. שבו בנים לגבולם.
