החטוף ששוחרר חושף למה לא הצטלם לסרטון של חמאס

"כשהגענו לעזה, זרקו אותנו בתוך מבנה, אני חושב שזה היה מסגד", סיפר ל-Ynet ו"ידיעות אחרונות" שגב כלפון, שנחטף ממסיבת הנובה ושוחרר לאחר 738 ימים בשבי חמאס. "אני זוכר את הקולות, את ההד. מישהו הצמיד לי סכין לצוואר, ושאל איך קוראים לי. אמרתי 'שגב'. הוא לחץ יותר חזק. שאל שוב, 'איך קוראים לך?'. שוב אמרתי, 'שגב'. כל פעם ששאלו איך קוראים לי ועניתי, חטפתי מכות".

בראיון להגר כוכבי ב'ידיעות אחרונות', סיפר על הזוועות שחווה: "שמעתי צליל של סכין יפנית נפתחת, חתכו לי את הבגדים. ושוב מכות. ואני רק רואה מסך לבן. מישהו הצמיד לי את הראש חזק לרצפה ואמר לי, 'עכשיו אתה הולך לישון'. לא הבנתי אם זה אומר שאני עומד למות או להפך. אחרי שעה וחצי או שעתיים שאלו אותי שוב, 'איך קוראים לך?', ואני מבין מהדיבורים ביניהם שהם קלטו את השם 'סטיב'. ידעתי שאם אתקן אותם אחטוף שוב. אז לא תיקנתי. ואז הבנתי, בעצם, שאני כנראה אסיר".

כשהוא נחטף אזקו לו חזק את הידיים, כיסו לו את העיניים והשכיבו אותו על הכביש. "הרביצו לי עם הקת של הנשק, דפקו בברכיים, בבטן, בראש, מכל הצדדים שלי. אחרי כמה דקות אתה כבר לא מרגיש את המכות, אתה פשוט לא מרגיש כלום. רק שקט, דקה לפני שהחיים נגמרים" סיפר.

"חפרנו מנהרות. הכריחו אותנו לעבוד. כשאתה יורד למנהרה אתה הופך להיות עכברוש. כל החיים שהיו לך למעלה, כבר אין אותם", הוא אומר.

שגב החליט לא להצטלם תעמולה לסרטון של חמאס, וסירב להביט למצלמה ולומר מילים שהוכתבו לו בידי המחבלים. "שיחקתי אותה שחקן גרוע, כי חשבתי על ההורים שלי, על המשפחה שלי. לא רציתי להגיד שקרסה עליי מנהרה, שאני סובל ורעב, שאני בסכנת חיים", הוא סיפר ל-Ynet, "אפילו שסכנת החיים הייתה משהו שליווה אותך שם כל יום, כל בוקר, כל רגע. כל דקה שאתה חי זה נס. 50 מטר ממני פוצצו מסגד. אני זוכר יום אחד שההפצצות היו כל כך קרובות וחזקות, שכבר נפרדנו. אני, מקסים (הרקין) ויוסף (חיים אוחנה). אמרנו אחד לשני, 'אם משהו קורה לנו תדעו שאני אוהב אתכם, שאתם אחים שלי'. אחרי היום הזה הורידו אותנו למנהרה".

הוא סיפר על התנאים הנוראיים. "אתה ישן על רצפה עקומה, על מזרן דק כמו דף. אתה צריך לשים דברים כדי שזה יהיה ישר. הכנתי לעצמי כרית מחתיכות של מזרן. את מעט המים שקיבלנו, סיננתי עם גזה כדי שיהיו סבירים איכשהו. עם מזרק הייתי מחלק לכל אחד גבינה, שווה בשווה. בקבוק מים זה כמו זהב. היום, שום דבר יותר הוא לא מובן מאליו".