הסנקציות עובדות: איראן נמצאת במשבר כלכלי חמור

איראן ניצבת מול אחד המשברים הקשים בתולדותיה שילוב חסר תקדים של אינפלציה דוהרת ומיתון חריף שמאיים על יציבות המשטר. לאחר כישלון השיחות עם המערב בנוגע לגרעין ולטילים הבליסטיים, הופעל מנגנון ה״סנאפבק״ שהחזיר את סנקציות האו״ם והשפעתן ניכרת בכל תחומי החיים במדינה.

מאז חזרת הסנקציות ב-28 בספטמבר נערכו בטהראן שורת דיוני חירום בדרגים הגבוהים, במטרה למנוע קריסה כלכלית, למצוא דרכים לעקוף את הסנקציות ולהרגיע את הזעם הציבורי, כך דווח ״ברויטרס״ ״ההנהגה מבינה שהפגנות הן רק עניין של זמן”, אמר בכיר איראני, ״המשבר מחמיר אבל אין לנו כמעט כלים להתמודד איתו״.

במשטר מנסים להישען על מדיניות ״כלכלת התנגדות״ הסתמכות עצמית וחיזוק קשרים עם סין, רוסיה ומדינות נוספות ב״דרום הגלובלי״ שאינן רואות עצמן מחויבות לסנקציות המערב. אך כלכלנים מזהירים כי זה לא יספיק: הכלכלה האיראנית, המונה כ-92 מיליון תושבים, סופגת פגיעה קשה ביצוא הנפט, במסחר ובמערכת הבנקאית.

הבנק העולמי מעריך שהתוצר האיראני יתכווץ ב-1.7% בשנת 2025 וב-2.8% ב-2026 שינוי חד לעומת התחזיות הקודמות לצמיחה קלה. אחת הבעיות המרכזיות היא החשש שסין, הלקוחה הגדולה ביותר של הנפט האיראני, תצמצם רכישות אם תנסה להרגיע מתיחות מול ממשל טראמפ. בטהראן מודים כי במקרה כזה היא עלולה לדרוש הנחות גדולות או להפסיק את הרכישות לחלוטין וכל ירידה של דולר אחד במחיר הנפט משמעותה הפסד של כחצי מיליארד דולר בשנה.

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, הודה אתמול בעומק המשבר ואמר: ״מטרת המערב בהפעלת מנגנון הסנאפבק היא לפגוע ביצוא הנפט ולצמצם את המסחר שלנו. עלינו להפסיק להיות תלויים במכירות הנפט”.

בתוך חודשים אחדים, קרס הריאל האיראני מ-920 אלף ל-1.115 מיליון לדולר אינפלציה של כ-40% לפי נתוני הממשלה, ולפי הערכות אחרות אף יותר. הפיחות המתמשך והסנקציות מייקרים את יוקר המחיה, מחלישים את כוח הקנייה וגורמים לאובדן אמון ציבורי.

עשרות מיליונים חווים את המשבר בכיס: סל מוצרי יסוד הכולל בשר, עוף ואורז התייקר ב-51% בשנה, וק״ג בשר נמכר בכ-12 דולר מחיר שרבים מתקשים לעמוד בו.

״אני עובד מדינה ומרוויח 34 מיליון תומן בחודש, בערך 300 דולר״, סיפר לרויטרס עלי-רזה, בן 43 מטהראן. “אשתי פוטרה ויש לנו שני ילדים. בקושי משלמים שכירות ושולחים אותם לבית הספר”.

בכיר במשטר הודה כי אחת הדאגות הגדולות ביותר היא גל מחאות חדש. מאז 2017 ידעה איראן כמה גלים של הפגנות, והחשש הוא שהפעם, עם הלחץ הכלכלי הגובר, הן יחזרו בעוצמה.

גם בעלי עסקים מתוסכלים מהבידוד ומהחשש להסלמה אזורית. ״אני מייצא פירות לשכנות״, סיפר מהדי, סוחר מטהראן. ״אבל כשכל חודש אני לא יודע אם יהיו לקוחות או אישור משלוח איך אפשר לשרוד כך?״.