ישראל וארה"ב מקדמות הקמת כוח ביטחוני ברצועת עזה ללא האו"ם

ארצות הברית מגבשת בתיאום עם ישראל נוסח של הצעת החלטה שתובא בקרוב בפני מועצת הביטחון של האו"ם, ותהווה את הבסיס להקמת כוח הייצוב הביטחוני שיפעל ברצועת עזה לאחר סיום שלב המלחמה. כך אמר היום בכיר ישראלי שמעורב בשיחות ל-Ynet.

לדברי הבכיר הישראלי, המהלך נועד לאפשר גיבוי בינלאומי להקמת הכוח - מבלי לכפות על ישראל תנאים מגבילים או סעיפים העלולים להוביל למעורבות ישירה של מועצת הביטחון בניהול האירועים הביטחוניים בעזה.

הבכיר הוסיף: "מדובר בהחלטה שתובא למועצת הביטחון, אך אנחנו רוצים משהו כללי ולא מחייב. ברגע שאתה מביא החלטה, צרפת, בריטניה ואחרות עלולות לנסות להפוך אותה למנדט של האו"ם ולהכניס אלמנטים שאנחנו לא רוצים לראות שם, כולל סעיפים שיכולים לשנות את האופי של הכוח ולהכניס את עזה להחלטה באופי שיפגע בחופש הפעולה שלנו".

בישראל, מבקשים שההחלטה תתמקד בברכה להסכם המדיני המתגבש, ובקריאה למדינות לתרום כוחות לכוח הייצוב, אך לא תוגדר תחת סעיף 7 של מגילת האו"ם המאפשר שימוש בכוח צבאי ומעניק סמכויות נרחבות למועצת הביטחון. "אנחנו זהירים מאוד - סעיף 7 עלול לפעול נגדנו, זה עלול להגביל את חופש הפעולה שלנו, ואנחנו לא רוצים לראות כוח שלום רשמי מטעם האו"ם בשטח", הוסיף הבכיר.

לדברי הבכיר ששוחח עם איתמר אייכנר ב-Ynet, ישנה הבנה רחבה בין ישראל וארה"ב לגבי הניסוחים, אף כי טיוטת ההחלטה טרם הוצגה רשמית. "מדובר בהחלטה אמריקנית, אבל נהיה מעורבים מאוד בניסוחים. הכול נעשה בציר הדוק של תיאום וייעוץ. האמריקנים רוצים להתקדם מהר - הם צריכים את ההחלטה כדי להקים את כוח הייצוב, והם גם תחת לחץ מצד מדינות ערביות שמבהירות שלא ישלחו כוחות אם לא תהיה החלטת מועצת ביטחון שתעניק לגיטימציה בינלאומית למהלך".

לפי ההערכות, הממשל האמריקני מתכנן להביא את ההצעה להצבעה כבר בשבועות הקרובים, כחלק ממאמץ לגבש במהירות את המסגרת המדינית והמבצעית לשלב שאחרי הלחימה. וושינגטון, כך נמסר, גם פועלת במקביל מול גורמים כלכליים ועסקיים לגיוס משאבים שיאפשרו הקמה מהירה של מערך השיקום והייצוב ברצועה.