"אין בכלל מציאות של חינוך ילדים": הסטייפלר הקדוש מגלה מה באמת משפיע על הילדים

זה הסימון שלי, ככה אני מסמנת לעצמי. דרככן. יצור דיפוסי שכמוני. כולנו חיות כל הזמן השתקפויות, חלק מאיתנו שמות לב לזה יותר. חלק פחות.

אם אישה אחת ועוד אישה אחת, ועוד אחת, ואחרי חצי שעה, עוד אחת, שולחת לי מייל ובוא בקשה לשלוח לה את "דברי הסטייפלר הקדוש לאימהות", כתגובה לטור שפורסם כאן בשבת בראשית, מבקשות את דברי הסטייפלר במלואן, כי פעם היה להם את זה ועכשיו הן כבר לא מוצאות, כי הן לא הכירו וישמחו לראות, אז אני מבינה מזה 'רחש רגשי' שאומר לי שזה לא רק הן ותמיד יש עוד שלא כותבות כי אין להן כוח או שלא נעים להן. ואני מבינה גם שעם כל הרעש של המודרניזציה, מילים של סטייפלר אחד שאת קוראת לאט לאט, לא בקצב של שאון המכונות של היום אלא ברוגע מתעמק של מילה אחרי מילה, תורידו גם עכשיו קצב בקריאה, ולמה הסטייפלר חיבר אותה, את מבינה שהכל עטוף היום בהגדרות ושיטות של שווק, אבל יהודים אמיתיים ובריאים יודעים משהו על חינוך ילדים.

ובכלל תכננתי לכתוב היום על זיקית. זיקית? כן זיקית, ואם יהיה לי מקום וזמן אעשה זאת, ואם לא אז בפעם אחרת כי היתה לנו זיקית בגינה, ואני הנכדה שלי הבאנו כיסאות והסתכלנו עליה שעות. ואז אמרתי לה "שירלי, זיכיתי אותך בזיקית", כי אני ראיתי אותה ראשונה וקראתי לה.

גזרי ושמרי:

מעתיקה מילה במילה את דברי הסטייפלר הקדוש על חינוך ילדים

אה, ועוד משהו קטן ומהיר ונתחיל?

פרשת נח? וחינוך? אצל אנשים שיודעים להפוך ולקפד ראשי מילים? יש יותר נח מחכמת החינוך של הורים שנהנים מהתהליך המופלא הזה שנקרא לגדל ולגדול עם ילדים?

אז זה מה שאני הרגשתי כשיצאתי אי אז מהבית ברחוב רשב"ם עם הנייר שנתנה לי כלתו של הסטיפלר ותליתי אותו בכוונה במקום יצירתי ובלתי שגרתי, כי זה מה שיכריח אותנו חינוך ילדים אמיתי. לצאת ולהיכנס מדלתות עצמנו ולהתענג מתהלכים בכל שלב בתפריט שלהם, גם כשהם מכאיבים, גם כשהם מתרחשים, ובעיקר כשכבר אפשר להסתכל עליהם ממרחק של שנים. קדימה מתחילים.

דברי הסטייפלר הקדוש לאמהות!

"אין בכלל מציאות של חינוך ילדים"

• חינוך של הילדים תלוי במה שהאמא עושה, כאשר האם מוותרת לבעלה בחדרי חדרים ולא מעירה לו הערות.
• ילדים שגדלים בבית שאמא מתפללת מילה במילה, מבינים יותר גמרא ומשנה מכל ילד אחר!
• ילדים שגדלים בבית שאמא אומרת כל ברכה לאט ובנחת, יש להן מידות יותר טובות ופחות חוצפה.
• אמא שמתפללת כל יום ונושאת עיניה לשמיים, הילדים שלה יותר מוצלחים מילדים אחרים.
• ילדים שגדלים בבית שאמא מוותרת לאבא ולא מעירה לו הערות, יש להן מידות טובות והזנה נפשית גבוהה וקדושה יותר מכל ילד אחר.
• יותר מכל קלטת חינוכית שבעולם מקרינה ברכת "שהכל נהיה בדברו" שאמא יהודיה אומרת בקול בבית.
• ילדים שגדלים בבית שהאמא מברכת ברכת המזון בקול, יש להם שמירה ממחלות ומתאונות דרכים, והגנה עצומה בשמיים.
• אמא שמזכירה שם שמיים, ישתבח שמו, בעזרת ה' כל היום, לילדים שלה יש חן של יוסף הצדיק על פניהם.

מה אנחנו צריכות יותר?

להצטרפות לקבוצות התוכן של אפרת ברזל >>>​​​​​​​

תגובות, הערות והארות ניתן לשלוח למייל: efrati41@gmail.com