"אתה רציני? אתה יודע מה תצטרך לעבור?": האמירה שדוחפת בעלי תשובה / אפרת ברזל

תשובה זה...

"אתה רציני? אתה יודע מה תצטרך לעבור? אתה סגור על עצמך?"

ראיתי את המבט המעריך של בעלי בעיניים כשאמרתי את מה שאמרתי בשיא הספונטניות, האותנטיות והידיעה העמוקה. שום מאמץ לא הושקע בזה, ואולי בשל כך זה יצא ממני כל כך טוב.

הורדתי מהשולחן, ושמעתי תוך כדי את הדיון שהוא ניהל עם הרב והרבנית שלנו באותה שבת, כשהם היו אצלנו, ממש לא מזמן. הרבנית אמרה משהו, והוא ענה, ואני זרקתי משהו לפח השחור הגדול שיש לנו במטבח, וזרקתי גם הערה שבקעה ממני, בתגובה.

אמיתות אישיותיות באות לידי ביטוי על ידינו באופן הכי פשוט. ויש בהן יוקרה מיוחדת. שניה לפני שאנחנו מסננות את התכנים שלנו ומנסות להיות בסדר עם מה שנראה החוצה ואם הוא מתאים חברתית, מתקיים רגע מחשבתי קדוש. קל מאוד לפספס אותו.

זה חלום שלי, ואני מגשימה אותו. ללמד נשים: אותנטיות, קרבה אלוקית והבעה רגשית, כל אחת בדרך הסודית שלה. נשים הן עם יצירתי במיוחד, וכשאנחנו יצירתיות – בהורות שלנו, בזוגיות שלנו, בכל מערכת יחסים שלנו, בבישול, בציור, בפיסול, בריקוד, בכתיבה, ביצירת עצמנו – אנחנו מאושרות. נשים יהודיות מאושרת הן ערובה לגאולה. כשלנו יש כוח – לכל הבריאה יש כוח. כשאנחנו שמחות – הכל מסביב פורח. נשים נותנות חיים. איפה הילדים הקטנים משחקים, בחדר שלהם, או ליד אמא? אמא זה מרכז. לטוב ולמוטב.

מה היה? כולו מה היה? בעלי אמר לרבנית שזה קשה מאוד לחזור בתשובה. שיש מלא שלבים, ומלא שינויים שצריך לעבור, והרבה אכזבות ומאמץ, ותחושת אנדרדוגיות בדרך, ושלפעמים כשהוא מסתכל על מישהו בתחילת המסע היהודי שלו, מתחשק לו להגיד לו בקול רם, "אתה רציני? אתה יודע מה תצטרך לעבור? אתה סגור על עצמך?".

עכשיו כשאני חושבת על זה, זאת אמירה שהרבה אנשים לא דתיים שרואים מישהו מתחיל להתקרב, אומרים לו, כדי לנסות להוריד לו את הכוח ואת התשוקה. אבל סתם שתדעו, לכל הממליצים באשר הם: כשאתם זורקים לבעלי תשובה בתחילת דרכם את האמירות האלה, אנחנו נכנסים לדרייב עוד יותר גדול, ונאטמים מכם בכלל. אז חבל. תחסכו.

בעל תשובה ותיק, גם אם הוא יודע בכמה קושי קשור התהליך, לא יגיד את זה. ואם הוא יגיד, תהיה לאמירה ה"מייאשת" הזו עוצמת זיקוקין די-נור אדירה שתביא עוד יותר לדרבון תשובה. כי אם היה לך קשה כל כך, והיה, ואתה עדיין דתי רציני, מקיים מצוות ולא מרפה, קלה כבחמורה, כנראה שהאמת היהודית גדולה וחזקה כל כך, ששום דבר שאנשים יעשו לך בדרך לא עומד מולה. שהתסכולים בתשובה הם חלק מהמסע. שאלוקים שולח גם אותם לך.

ולהיפך, עצם זה, אמרנו לרב שלנו באותה השבת, חלק מיציבות התשובה, חלק מהתהליך הבריא שאתה – תודה, הרב יונתן אבר – העברת אותנו, אנחנו בעשור השלישי יחד, היא העובדה שמעולם לא מכרת לנו שום לוקשים. סיפרת לנו את האמת על הכל, מראש. וזה, עצם זה, יצר בנו כזו עוצמה. הרב, שוב תודה.

אז בעלי המשיך לדבר היפותטית על בעלי תשובה חדשים ומה הם עתידים לעבור, ואני זרקתי: "תשובה היא כזו הנאה".

"זה כזה את, אשתי", בעלי חייך, "רואה תהליכים, סבלנית, נהנית מלימודי החיים, מזהה מצב ומנסה לראות ממנו – בניה, נהנית מתשובה".

להצטרפות לקבוצות התוכן של אפרת ברזל >>>​​​​​​​

תגובות, הערות והארות ניתן לשלוח למייל: efrati41@gmail.com