מדינות ערב מסרבות לשלוח כוחות לעזה - ותוכנית טראמפ בסכנת קיפאון

מכשול חדש מתגבש בדרך ליישום תוכנית השלום של הנשיא דונלד טראמפ לרצועת עזה: שאלת הקמת כוח ביטחוני בין-לאומי שיפקח על הרצועה, באופן שלא יגרום לחמאס או לישראל לנטוש את התהליך. גורמים אמריקאים, אירופאים ומזרח תיכוניים מביעים חשש כי הפרויקט הרחב יותר להשבת היציבות לעזה נמצא בסכנת קיפאון, כך דווח הבוקר (ראשון) ב"וול סטריט ג'ורנל.

לפי דיווחים, חמאס מתעקש על תפקיד משמעותי בתקופה שלאחר המלחמה ומחזיק בכוח אש מספק כדי לסכל את הפסקת האש, כאשר לוחמיו יצאו מההריסות והחלו לבסס את כוחם באזורים מסוימים, ואף ביצעו הוצאות להורג פומביות של יריבים. כל מדינה שתשלח כוחות לשמירת שלום עלולה להסתכן בעימות עם חמאס, מה שמעורר חשש בקרב מדינות ערביות ומוסלמיות להיות מוצגות כ"כוח פרוקסי ישראלי". ריצ'רד גואן, מומחה או"ם, ציין כי נדרש כוח משימה בעל יכולת שימוש בכוח, דבר המורכב מבחינה מבצעית ותדמיתית.

נציגי חמאס נפגשו לאחרונה עם ראש המודיעין המצרי והסכימו לכוח בין-לאומי רק בגבולות הרצועה, ובתנאי שלא יתעמת עם הארגון. זאת בניגוד לעמדת ארה"ב וישראל, שחזרו והדגישו כי לחמאס לא יהיה תפקיד בעתיד עזה. מספר מדינות ערביות ומוסלמיות הביעו עניין בתרומת חיילים או במימון שיקום, אך עד כה לא ניתנו התחייבויות ממשיות לכוחות בשטח. הרוב מעוניינים להתחיל באבטחת גבולות עזה עם ישראל ומצרים ובמניעת הברחות נשק.

מצרים, הצפויה להוביל את הכוח, ביקשה שכוחות פלסטיניים, שאמורים לעבור אימון במצרים ובירדן ולאחר בדיקה ביטחונית אמריקאית, יצטרפו לכוח ויפעלו בתוך עזה. ההצעה מדברת על פריסת עד 5,000 חיילים, בתוספת כ-2,000 עד 3,000 אנשי ביטחון פלסטינים. טורקיה, פקיסטן, אזרבייג'ן ואינדונזיה הביעו עניין בתרומת כוחות, אך ישראל הביעה התנגדות להשתתפות טורקיה.

הגנרל דן קיין, יושב ראש המטות המשולבים של חיל האוויר, הגיע לישראל ביום שישי לפגישות עם בכירים ישראלים ולביקור במרכז תיאום אזרחי-צבאי חדש בדרום הארץ, המופקד על פיקוח תוכנית השלום. גורמים בממשל טראמפ פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם בעלות ברית אזוריות לגבי מבנה הכוח וכינון מנדט משפטי באמצעות החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, אך מדגישים כי התהליך בעיצומו ומוקדם לפרסם פרטים סופיים.