על רקע התקיפות: חיזבאללה הבהיר כי אינו מוכן לוותר על “הזכות להתנגדות”

חזבאללה פרסם “מכתב פתוח” להנהגה הלבנונית ולציבור, בו טען כי הארגון עמד בהסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024 והזהיר כי הדרישה לפירוק חזבאללה מנשקו ולפתיחת משא ומתן עם ישראל נועדו להחליש את לבנון. הארגון אף הדגיש כי אינו מוכן לוותר על “הזכות להתנגדות” ואינו נדרש לציית להנחיות של הממשלה בנושאי מלחמה ושלום. גם מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, ובכירים נוספים בארגון הביעו עמדות דומות.

פרסום המכתב הגיע על רקע תקיפות צה”ל לאכיפת הסכם הפסקת האש שהתמקדו במאמצי השיקום של הארגון וביכולות של כוח רצ’ואן, וזאת לנוכח הפרסומים על ההתחמשות המחודשת של חזבאללה. ישראל וארה”ב גם הזהירו כי אם צבא לבנון לא יגביר את קצב פירוק נשק חזבאללה, התקיפות עלולות להתגבר ולהתרחב.

בניסיון למנוע הסלמה ולהביא לפתרון המחלוקות בין ישראל לבין לבנון, הציעו ארה”ב ומצרים לקיים משא ומתן בין שתי המדינות. נשיא לבנון עון ציין כי לארצו אין ברירה אלא לקיים הידברות עם ישראל, אולם יו”ר הפרלמנט ברי, בעל בריתו של חזבאללה, הביע התנגדות למשא ומתן ישיר.

במרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, מפרסמים כי “המכתב הפתוח” של חזבאללה מהווה שלב נוסף בהתרסה של הארגון לנוכח המאמצים לפרק אותו מנשקו אחרי שבעבר הביע נכונות עמומה לקיים דיון על יישום התוכנית בתנאים מסוימים. עם זאת, היעדרם של אולטימטום כלפי ממשלת לבנון או אזהרות מפורשות מול ישראל מעידים על המשך מגמת הריסון של הארגון למרות תקיפות האכיפה של צה”ל.

להערכת המרכז, המשך מאמצי בניין הכוח של חזבאללה, אוזלת ידו של צבא לבנון לבלימת תהליכים אלו והחרפת צעדי האכיפה מצד ישראל עלולים לשחוק את הזהירות והריסון שאפיינו את כלל השחקנים המעורבים מאז תחילת הסכם הפסקת האש ועלול להגביר את הסיכון להתפרצות סבב הסלמה חריג לקראת סוף שנת 2025, המועד בו נקבה ממשלת לבנון כתאריך היעד לפירוק הנשק של המיליציות החמושות הפועלות במדינה, ובכלל זה חזבאללה.

“המכתב הפתוח” של חזבאללה פורסם על רקע התגברות התקיפות הישראליות לאכיפת הסכם הפסקת האש והאיומים הישראליים להסלים את הפעילות אם ממשלת לבנון לא תאיץ את צעדיה לפירוק חזבאללה מנשקו בהתאם להחלטותיה מאוגוסט 2025.

 להלן עיקרי המכתב

חזבאללה עמד בהסכם הפסקת האש: הארגון טען כי הוא ומדינת לבנון עמדו בסעיפי הסכם הפסקת האש מ-27 בנובמבר 2024, ובכלל הפסקת הפעולות הצבאיות נגד ישראל, בעוד “האויב הציוני” המשיך ב”הפרות” של ריבונות לבנון ביבשה, באוויר ובים. עוד נאמר כי ישראל התייחסה בזלזול בקריאות לעצירת “התוקפנות” והשתמשה בהן כדי “לסחוט את לבנון ולהציב תנאים ודרישות” במטרה “להכניע את לבנון ולבזות אותה” כדי שתכיר “בלגיטימיות של כיבוש בכוח”.

פירוק נשק חזבאללה: הארגון טען כי החלטת הממשלה על בלעדיות הנשק הייתה “טעות”, וכי ישראל ניצלה זאת כדי “לכפות” את הדרישה לפירוק נשק “ההתנגדות” בכל שטח לבנון כתנאי להפסקת “התוקפנות”, ולא רק מדרום לליטאני. בראיית חזבאללה, הדיון על בלעדיות המדינה על הנשק יכול להתקיים רק במסגרת לאומית במטרה להשיג הסכמה על אסטרטגיה כוללת לביטחון, הגנה ושמירה על הריבונות, ולא בתגובה “לבקשה זרה או לסחטנות ישראלית”. הארגון הזהיר כי “האויב הישראלי” מכוון את דרישותיו לכל לבנון כדי “לנטרל את יכולתה לסרב לדרישותיו הסחטניות”.

סירוב למשא ומתן עם ישראל: חזבאללה הזהיר מפני ניסיונות “לגרור” את לבנון לסבבים חדשים של “מלכודות משא ומתן”, שבראיית הארגון יהיה מיועד “למטרות המשרתות את היעדים והאינטרסים של האויב הציוני”. הארגון טען כי כל משא ומתן רק יעניק רווח נוסף “לאויב הישראלי שתמיד לוקח ואינו מחויב למה שמוטל עליו”. בניסיון להציג את עמדת הארגון כעמדה רשמית של המדינה, נאמר במכתב כי “לבנון מעוניינת כעת בהפסקת התוקפנות מכוח נוסח הכרזת הפסקת האש ובלחץ על האויב הציוני לציית ליישומה, ואינה מעוניינת כלל להיכנע לסחטנות תוקפנית ולהיגרר למשא ומתן מדיני עם האויב הציוני”.

אי ויתור על “ההתנגדות”: הארגון הבהיר כי הוא רואה ב”ההתנגדות לכיבוש ולתוקפנות”, “זכות לגיטימית”, וכי הוא יעמוד לצד צבא לבנון והעם הלבנוני כדי להגן על הריבונות. לפי חזבאללה, מדובר בזכות שאינה נכללת תחת כותרת של “החלטה על שלום או מלחמה”, אלא נועדה להגן נגד “אויב שכופה מלחמה” על לבנון. בכך מבקש חזבאללה לעקר את עמדת הנשיא עון וראש הממשלה סלאם כי רק המדינה היא שתחליט אם לצאת למלחמה או לקיים שיחות שלום, וגם מנסה להחיות את השילוש “צבא-עם-התנגדות” שהוצא מקווי היסוד של הממשלה הנוכחית.

קריאה לגבש עמדה לבנונית אחת: הארגון קרא לאמץ עמדה לאומית אחידה שתדבק במימוש כל תנאי הפסקת האש ולעצירת “ההפרות, התוקפות וההתפשטות הציונית”, ולא להיגרר לפתיחת משא ומתן מדיני אשר עלול להוביל לנרמול יחסים עמה או לפגוע בזכותה של לבנון להגן על עצמה.