מזון מעובד, מוח האדם והדור הבא של מדיניות התזונה

באטלנטה, אחד האירועים המדעיים החשובים ביותר בתחום ההשמנה והמטבוליזם, הוצגה אחת ההרצאות המסקרנות של השנה – על תפקידו של המזון האולטרה-מעובד בעיצוב בריאות הציבור, מוחם של מתבגרים, ותפקוד מערכות המדיניות.

ד״ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה וטיפול בהשמנה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל מסבירה.

המזון המעובד – לא רק קלוריה, אלא מערכת שלמה

לדברי החוקרים שהציגו בכנס, מזון אולטרה-מעובד (Ultra-Processed Food – UPF) מהווה כיום עד 70% מהתפריט היומי של האמריקאי הממוצע. מדובר במזונות תעשייתיים יציבים במדף, עם מרכיבים סינתטיים, טעמים מלאכותיים ומרקמים “ממכרים”. המחקרים החדשים הראו כי צריכה של מזון כזה גורמת לאכילת יתר ולעלייה במשקל גם כאשר ההרכב הקלורי תואם למזון לא מעובד.

במחקר מבוקר שהוצג בכנס, המשתתפים שקיבלו תפריט שבו 81% מהקלוריות הגיעו ממזון מעובד, אכלו יותר, עלו במשקל והראו שינויים נוירולוגיים באזורי המוח הקשורים לתחושת תגמול ובקרה עצמית – במיוחד בקרב מתבגרים. בדיקות MRI גילו ירידה בפעילות באונה המצחית־אורביטופרונטלית, ממצא המצביע על פגיעה ביכולת לווסת דחפים.

ההתמכרות השקטה

על פי ההרצאה, תופעת “התמכרות למזון” איננה נכללת רשמית ב־DSM, אך קיימת הערכה כי כ־12% מהאוכלוסייה עומדים בקריטריונים של תלות פיזית ופסיכולוגית במזון עתיר שומן, סוכר ונתרן. מדובר בהתמכרות לחומר – לא רק להתנהגות.

השילוב של רכיבים אלה גורם לשחרור דופמין, הפעלת מעגלי תגמול מוחיים, ותחושת סיפוק רגעית – שמתחלפת מהר בתחושת רעב מחודשת.

המדיניות – מאבק בין מדע לתעשייה

אחת הנקודות המרכזיות שעלתה בכנס היא שהחקיקה בארה״ב עדיין מתמקדת ברכיבים (כמו סוכר או שומן), ולא ברמת העיבוד. מדינות אחדות – בהן קליפורניה, לואיזיאנה ואריזונה – החלו ביוזמות להגביל מכירת מזון מעובד בבתי ספר. בעיר ניו יורק הושקה תוכנית עירונית המחייבת מוסדות ציבוריים להגיש מזון מעובד-מינימלית, אם כי יישומה מורכב ויקר.

עם זאת, נציגי משרד הבריאות האמריקאי ציינו כי קיימים חסמים משפטיים ולחצים תעשייתיים המקשים על הגדרת מזון מעובד בחוק. “הבעיה מתחילה בהגדרה" אמר אחד החוקרים. “כשאי אפשר להגדיר, אי אפשר לאכוף"/

מסר מהכנס: חינוך תזונתי מתחיל בילדות

אחת לארבע דקות מת אדם בארצות הברית ממחלה הקשורה לתזונה – כך נפתח אחד השקפים הדרמטיים בהרצאה.

ד״ר אסנת רזיאל מציינת כי "המסר המרכזי מהכנס הוא שאין תחליף לחינוך תזונתי מוקדם. הרגלי האכילה של ילד נקבעים בבית, והמדיניות הציבורית צריכה לתמוך בכך – לא רק באמצעות מסים או הגבלות, אלא ביצירת סביבה שמאפשרת בחירה אמיתית במזון טבעי ובריא".

העתיד: הגדרה, שקיפות וחקיקה

העתיד של המדיניות התזונתית, כפי שעלה בהרצאה, ידרוש שילוב בין מדע המוח, חינוך ציבורי וחקיקה אמיצה. הגדרת מזון אולטרה-מעובד כקטגוריה ברורה, לצד תיוג שקוף וחקיקה נגד פרסום ממכר לילדים, עשויים להפוך את המאבק נגד ההשמנה ממלחמה פרטית של הפרט – למאמץ לאומי אמיתי.