לוין מבקש למנות את השופט בדימוס יוסף בן־חמו לבדוק את פרשת שדה תימן
שר המשפטים פנה למ”מ נציב שירות המדינה לצורך היוועצות: “היועמ”שית מנועה - יש צורך בדמות בכירה ומנוסה”; בן-חמו ימונה כעובד מדינה זמני לביצוע המשימה
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פנה לממלא מקום נציב שירות המדינה, פרופ’ דניאל הרשקוביץ, וביקש את הסכמתו להטיל את המשימות שמהן מנועה היועצת המשפטית לממשלה, עו”ד גלי בהרב מיארה, על השופט המחוזי בדימוס יוסף בן חמו. זאת בעקבות פסיקת בג”ץ מלפני יומיים, שקבעה כי בהרב-מיארה אינה יכולה לעסוק בעניינים הנוגעים לפרשת הדלפת הסרטון מבסיס “שדה תימן”.
הפנייה של לוין מסתמכת על סעיף 23(ד)(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), המאפשר לשר המשפטים להטיל תפקידים מסוימים על אדם אחר כאשר היועצת המשפטית מנועה מלעסוק בנושא. בהתאם לחוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד המשפטים לפני כשבועיים, בהרב-מיארה מנועה מלעסוק בפרשה בשל מעורבות הליכי חקירה וחשש לניגוד עניינים.
פסק הדין של בג”ץ קבע את הקריטריונים למינוי מחליף, והבהיר כי לא ניתן להטיל את התפקיד על נציב תלונות הציבור על שופטים. לוין ציין כי אמנם סבר שהאפשרות הייתה ראויה, אך קיבל את פסיקת בג”ץ והחל בבחינת מועמדים אחרים.
לדבריו, נבחנה גם האפשרות למנות עובד מדינה בכיר בעל ידע משפטי וניסיון רלוונטי שאינו כפוף לפרקליטות או למערך הייעוץ המשפטי לממשלה, אך “הדבר לא עלה בידי”. בעקבות זאת פנה לוין להנהלת בתי המשפט לקבל אישור עקרוני למינוי שופט, מכהן או בדימוס, שאינו מצוי בקשרי עבודה עם הגופים המשפטיים המעורבים בפרשה. לאחר קבלת האישור, החליט לוין למנות את השופט המחוזי בדימוס בן-חמו.
בן-חמו, בן 71, שימש לאורך הקריירה כשוטר, חוקר ותובע משטרתי (1974–1982), כעורך דין פרטי (1982–1998), ובהמשך כשופט: תחילה בבתי משפט השלום ובית המשפט לענייני משפחה בצפון, ובהמשך בבית המשפט המחוזי בנצרת (2004-2020). הוא כיהן גם כסגן נשיא בתי משפט השלום במחוז צפון. בשנותיו כשופט עסק רבות בתיקים פליליים.
לוין מציין כי בן-חמו ייקלט כעובד מדינה בהעסקה ארעית, לצורך המשימה בלבד, וכי הוא עומד בכל הקריטריונים שקבע בג”ץ, “בעל שיעור-קומה ומשפטן מובהק” שהכשרתו “אינה נופלת מזו של פרקליט בכיר”.
בסיום הפנייה מבקש לוין את אישורו של הרשקוביץ להשלמת חובת ההיוועצות ולהתקדם עם המינוי.
