בג"ץ: על המדינה לגבש תוכנית אכיפה נגד משתמטי גיוס חרדים תוך 45 יום
בית המשפט מותח ביקורת חריפה על הממשלה: “התנערות כמעט מלאה מאכיפת החוק”; יורה להפעיל הליכים פליליים, לגבש צעדי אכיפה כלכליים־אזרחיים ולהבטיח שוויון בין מגזרים באכיפת חובת הגיוס | כל הפרטים והמשמעויות
בפסק דין דרמטי שניתן היום (רביעי) קבע בג”ץ כי על המדינה לגבש בתוך 45 ימים תוכנית אכיפה מלאה נגד משתמטי גיוס מקרב הציבור החרדי הן במישור הפלילי והן בצעדי אכיפה משלימים.
ההכרעה ניתנה במסגרת עתירות שבחנו את יישום פסק הדין הקודם (6198/23) שבו נקבע כי ללא חקיקה מתאימה, אין לממשלה סמכות שלא לאכוף את חוק שירות ביטחון על בני הציבור החרדי. בג”ץ מזכיר כי מאז, בניגוד לחוק, האכיפה כמעט ולא בוצעה.
בית המשפט פרש את מסגרת הדיון וקבע:
1. חובת הגיוס חלה באופן כללי ושוויוני גם על חרדים.
2. אי־השוויון בסוגיית הגיוס החריף מאוד מאז 7 באוקטובר.
3. קיים צורך ביטחוני ממשי בגיוס חרדים. צה”ל נדרש לכ־12 אלף חיילים נוספים, מחציתם לתפקידי לחימה.
4. יישום חובת הגיוס הוא משימה לאומית של כלל רשויות השלטון, ולא רק של הצבא.
בג״ץ האשים כי בפועל, הרשויות כמעט ואינן אוכפות את חוק שירות ביטחון כלפי משתמטים חרדים, מצב המהווה, כלשונו, “הפרה של חובת הרשויות לאכוף את החוק”, פגיעה בשוויון, ריקון החוק מתוכן ואכיפה סלקטיבית אסורה.
במסגרת הצו המוחלט הורה בג”ץ:
• לנקוט הליכים פליליים ממשיים כלפי משתמטים חרדים, כך ששיעורם לא יפחת מהאכיפה כלפי מגזרים אחרים.
• לגבש צעדי אכיפה משלימים, בדגש על סנקציות אזרחיות־כלכליות.
• להבטיח אפקטיביות מלאה, ללא מנגנוני עקיפה וללא הטבות למי שנמנע מגיוס.
• להסתמך על עמדות גורמי המקצוע, ולא להתעלם מהמלצותיהם.
בג”ץ הדגיש כי הבטחות לחקיקה עתידית אינן יכולות לשמש תירוץ לאי־פעולה כיום.
ההחלטה מטילה לוח זמנים קצר ומהודק על הממשלה, בזמן שחקיקת חוק הגיוס עדיין תקועה. המשמעות: בתוך שבועות ספורים, המדינה תצטרך להציג מדיניות אכיפה ישירה אם לא יחוקק חוק גיוס.
