עורך דין כתב פסיקות באמצעות בינה מלאכותית, וישלם על כך ביוקר

פסק דין יוצא דופן ניתן היום (רביעי) בבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שבמהלך בירור תביעה קניינית הבחינה השופטת חנה מרים לומפ כי חלק ניכר מהפסיקות שצורפו לכתב הטענות אינם קיימים במאגרי המשפט הרשמיים. בדיקה מעמיקה העלתה כי התובע הסתמך על 11 אסמכתאות משפטיות, אך רק שתיים מהן היו אמיתיות.

יתר האסמכתאות נוצרו באמצעות כלי בינה מלאכותית שהפיק טקסטים משפטיים שנשמעו אמינים לחלוטין, אך לא פורסמו על ידי אף ערכאה בישראל. עורך הדין שהגיש את הכתבים הודה כי השתמש בכלי AI, וטען כי לא ידע שהמערכת עשויה "להמציא" פסיקות.

השופטת לומפ הקדישה חלק ניכר מהדיון לתופעה ההולכת ומתרחבת של הסתמכות על תוכן משפטי שנוצר בבינה מלאכותית מבלי לבדוק אותו. היא ציינה כי הגשת מסמכים משפטיים המבוססים על מקורות בדויים פוגעת ישירות בבעלי הדין, בבית המשפט ובמקצוע עריכת הדין כולו.

בפסק הדין היא הזכירה פסיקות עדכניות של בית המשפט העליון שקבעו כי הסבלנות למקרים מסוג זה פקעה, וכי שימוש בבינה מלאכותית אינו משחרר עורך דין מאחריותו לבדוק כל טענה שהוא מגיש לבית המשפט.

השלכות הפרשה היו מיידיות: השופטת דחתה את התביעה על הסף, וחייבה את התובע בהוצאות בסך 16 אלף שקלים. בנוסף, היא הטילה על עורך הדין הוצאות אישיות בסך 4,000 שקלים לטובת אוצר המדינה, בשל הגשת אסמכתאות בדויות ושימוש רשלני בבינה מלאכותית. בפסק הדין צוין כי גם ללא סוגיית ה-AI ניתן היה לדחות את התביעה, אך עצם השימוש הבעייתי בבינה מלאכותית היה עילה מספקת כשלעצמה.