הילד שלא חוסן נדבק בחצבת ואושפז: "ניצל בנס"

ילד בן ארבע מהצפון, שלא חוסן נגד חצבת, אושפז במרכז שיקום הלמסלי שבמרכז רפואי צפון בעקבות סיבוכי המחלה הקשים. משפחתו משתפת במסע המפחיד שהחל עם הדבקות בבית והסתיים באשפוז, הנשמה וצורך בשיקום ארוך.

נ', בן ארבע מעיר בצפון, נדבק בחצבת לפני כחודש. הסיפור החל לאחר שאחותו הגדולה חלתה במחלה. האם מספרת שבתחילה לא חשבה על חצבת, אך כששמעה על גל ההדבקות בעיר, שמה לב לנקודות האדומות.

מאוחר מדי לחיסון והידרדרות דרמטית

הילדים הצעירים של המשפחה לא חוסנו. לאחר שהבת הגדולה נדבקה, האם ביקשה לחסן את שני הקטנים. אולם, נאמר לה שבשלב זה, בו המחלה ככל הנראה כבר דוגרת בילדים ומאוחר מדי לחסן.

"אצל הבת הגדולה המחלה עברה לבסוף בשלום, למרות הפחד והסבל, אבל כשהבנים נדבקו," האם מספרת, "הגדול המשיך לדבר ולתקשר, אבל הצעיר לאט לאט הפסיק, הרגשתי שהוא במצוקה".

מצבו של נ' הידרדר. "הילד היה סמרטוט, העיניים שלו היו עצומות ודבוקות מהמוגלה והוא שכב בלי לקום. לא דיבר, רק הזיז את הראש מצד לצד. הוא לא תקשר עם אף אחד והביע מידי פעם מצוקה נשימתית ושיעולים בלתי פוסקים" משתפת האם.

שמונה ימים לאחר שנדבק, הוא אושפז בבית חולים. שם אובחנה אצלו דלקת ריאות, אך מצבו המשיך להחמיר במהירות. "הילד פרכס, עשו לו החייאה, הוא הורדם והונשם במחלקת טיפול נמרץ". הרופאים גילו כי הוא סובל גם מדלקת המוח (אנצפליטיס) עם בצקות, והחלו בטיפול בסטרואידים.

החזרה לחיים במחלקת שיקום

לאחר שהתעורר, המשפחה הבינה כי נ' לא חזר לעצמו. אימו מספרת: "אמנם חייו ניצלו בנס ואנחנו מודים על כך לאלוקים בכל רגע. התפללנו שיחיה וינשום. אך לאחר שקם הרגשנו שיש עוד דברים שצריך להתפלל עליהם. נ' לא דיבר והוא בקושי הזיז את כל צד שמאל שלו, רק תנועות מזעריות". בעקבות הסיבוכים הנוירולוגיים, המליצו בבית החולים על מעבר למחלקת שיקום ילדים במרכז שיקום הלמסלי שבמרכז רפואי צפון.

שם, הטיפול הרפואי נמשך, כולל בדיקות MRI ומעקב צמוד. ד"ר האשם ח'ליפה מנהל מחלקת שיקום ילדים במרכז שיקום הלמסלי שבמרכז רפואי צפון: "נ' הגיע לשיקום ילדים כשהוא לא מזיז את פלג גופו השמאלי וכשבפלג גופו הימני תזוזה מזערית. הוא לא תקשר וסבל מהיפוטוניה (מתח שרירים נמוך) בכל הגוף ומאי שקט פסיכומוטורי".

לאחר דיון נרחב בין מנהל מחלקת שיקום ילדים, זיהומולוג ילדים, נוירולוג ילדים ומנהל מחלקת ילדים, הוחלט על מתן טיפול בסטרואידים במינון נמוך והוחל טיפול שיקומי רב מקצועי. בחלוף שבועיים מהאשפוז במרכז השיקום, ד"ר ח'ליפה מספר: "לאט לאט הילד התחיל להזיז ארבע גפיים, חזר לתקשר, לשתף פעולה ולדבר לבקש. אנחנו מצפים שהוא ימשיך להתקדם ולשפר את התפקוד שלו ככל שניתן".

האם מספרת על שיפור עצום: "בזכות הטיפול המסור והמקצועי של הצוות, בזכות ברכות של צדיקים, תפילות של הציבור וגם מחשבה חיובית, הילד חוזר לעצמו".

האב מוסיף: "אנחנו אסירי תודה לצוות בשיקום. המקום נעים, חדש מטופח ומושקע. הצוות עושה את המקסימום, היחס אישי ומסור והם נותנים את כל הלב והכישרון. אנחנו מקבלים המון חום מכל אנשי הצוות, אנחנו והילד, יש המון רצון ואכפתיות. שיקום קרוב לבית זה משמעותי עבורנו".

ד"ר היבא אבו זיאד, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז רפואי צפון (פוריה) מסבירה על סיבוכי מחלת החצבת: "הסיבוכים המוכרים של חצבת כוללים את הריאות, דרכי נשימה, דלקות אזנים, שלשולים ועוד, כאשר חומרת הסיבוכים משתנה. הם מתרחשים בעיקר בילדים צעירים שחלו, או במדוכאי חיסון. הסיבוכים המוחיים נדירים, אולם ככל שהמחלה שכיחה יותר, אנחנו נראה יותר מקרים כאלו. אם סיבוך מוחי מופיע בחצבת אקוטית פעם באלף מקרים, כשיש אלפי מקרים, הסיבוכים הנדירים הללו יתרחשו. דלקת מוחית משנית לחצבת (אנצפליטיס) קורית בזמן המחלה, בשלב מוקדם שלה, או מאוחר יותר. מעבר לזה, ילדים עם דיכוי חיסוני עלולים לסבול מ-Inclusion body encephalitis שיכולה לקרות עד שנה לאחר המחלה והיא בלתי הפיכה. נוסף לכך אנחנו עלולים לראות בעוד מספר שנים סיבוכים מוחיים מאוחרים SSPE subacute sclerosis panencephalitis  שמופיעים 5-10 שנים לאחר המחלה, זהו סיבוך הגורם לפגיעה מוחית בלתי הפיכה. השכיחות של הסיבוך המאוחר נדירה יותר, 1:25,000, אבל הוא שכיח יותר אצל תינוקות שחלו".

ד"ר ריזאן סח'ניני סגנית מנהל מרכז רפואי צפון ומומחית ברפואת ילדים: "חצבת היא מחלה מדבקת מאוד. בימים אלו יש גל הדבקה רחב בכל רחבי הארץ שגרם לתמותה של מספר ילדים. ניתן למנוע את התמותה ואת המחלה הקשה באמצעות חיסון. אנחנו ממליצים לכל המשפחות לחסן את הילדים ולמנוע מחלה קשה ומסכנת חיים".