הדחת היועמ"שית מגיעה לבג"ץ שוב: ההרכב, הטיעונים ומה שצפוי לקרות

בג"ץ ידון היום (שני) אחר הצהריים פעם נוספת בעתירות נגד הליך פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, אחרי שהממשלה הגישה תצהיר תשובה והתנגדות לצו על תנאי. נזכיר כי השופטים הקפיאו את הפיטורים עד לסיום ההליך.

הדיון יתקיים בהרכב מורחב של שבעה שופטים ובראשם הנשיא יצחק עמית, ולצידו המשנה לנשיא השופט נעם סולברג, השופט דוד מינץ, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין והשופטת גילה כנפי-שטייניץ. הדיון יחל בשעה 16:30 ויועבר בשידור חי. 

במסגרת ההליך כבר אותתו השופטים שלא יקבלו את החלטת הממשלה לשנות את כללי המשחק בנוגע לפיטורי היועמ"שית, החלטה שקבעה שניתן לפטר את היועמ"שית על פי החלטת ועדת שרים בלבד. 

הצעת הפשרה שנכשלה

השופטים הציעו לממשלה לפתוח בהליך להדחת היועמ"שית באמצעות השיטה הנהוגה עד כה - שעוברת דרך המלצה של ועדת גרוניס שמינתה אותה. שר המשפטים הציב לכך מספר תנאים וההצעה נפלה. 

הממשלה ניסתה לפתוח בהליך שכזה עוד קודם. ההליך כולל מינוי שר משפטים לשעבר או יועמ"ש לממשלה לשעבר כנציג הממשלה בוועדה - אולם גילתה שאין אחד כזה שמוכן להצטרף להליך ולתמוך בהדחתה של גלי בהרב מיארה.

בסופו של ההליך השופטים צפויים לקבל את העתירות ולבטל את החלטת הממשלה שהקלה מאוד על דרך הפיטורים. 

מה טוענים העותרים?

הטיעונים העיקריים של העותרים הם שהחלטת הממשלה הקודמת, משנת 2000, שקבעה את הליך הפיטורים - התקבלה לאור המלצת של ועדה מקצועית ציבורית (ועדת שמגר) שעשתה עבודת מטה - ואילו החלטת הממשלה השנה ששינתה את ההליך - נעשתה לאחר שהממשלה לא הצליחה לפטר את מיארה בדרך הנוכחית ומהווה "שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק" וכן שדרך הפיטורים החדשה שנקבעה היא פוליטית לחלוטין (באמצעות ועדת שרים), ושכמה מחבריה בניגוד עניינים.

עמדת היועמ"שית עצמה

היועמ"שית עצמה טענה בתגובה לעתירות כי הליך ההדחה פסול מיסודו, וכי הממשלה פעלה בניגוד להמלצה שאימצה את מסקנות ועדת שמגר, כי ההליך לפיטוריה נפתח בעיצומה של חקירתו הנגדית של ראש הממשלה נתניהו ובשעה שמקורבים לנתניהו נתונים לחקירות, בעוד שהיא התובעת הכללית שעומדת בראש מערכת אכיפת החוק.

לדבריה "הממשלה פעלה בעיתוי רגיש ביותר לשנות את החלטתה כדי להבטיח את יכולתה לפטר את התובעת הכללית במשפטו של רה"מ באמצעות כללים חדשים נעדרי בקרה".

עמדת שר המשפטים לוין

לפני כשבועיים הגישו שר המשפטים יריב לוין ושר התפוצות עמיחי שיקלי (שעמד בראש ועדת השרים שהחליטה על ההדחה) את תשובתם לעתירות נגד הליך ההדחה.

השניים כתבו כי עצם העתירות והצו על תנאי מבקשים לכפות על הממשלה יועצת משפטית שפועלת, לדבריהם, "בשיטתיות נגד הממשלה הנבחרת אשר תפקידה לסייע לה". לדבריהם, מדובר בניסיון לכפות שיתוק משפטי על מדינת ישראל בתקופה של אתגרים מורכבים, תוך הסתמכות על טענות שקריות.

עוד נטען כי מדובר בדרישה לקבוע תקדים עולמי ולפיו היועצת המשפטית לממשלה תהיה חסינה מפני הדחה גם כאשר היא פועלת, לטענתם, בניגוד שיטתי לעמדת הממשלה, ומסכלת את סמכותה כרשות המבצעת ואת רצון הבוחר - זאת ללא כל חקיקה מסמיכה.

לוין ושיקלי מזכירים בתצהיר כי הממשלה הנוכחית אינה הראשונה שסוטה ממסקנות ועדת שמגר שהמליצה על מנגנון מינוי ופיטורי היועמ"ש וכן שהממשלה שעיגנה את מסקנות ועדת שמגר בהחלטת ממשלה - נמנעה אף היא מלהעביר את המלצות הוועדה לחקיקה, והסתפקה בהחלטת ממשלה בלבד. המשמעות, לדברי השרים, היא שהממשלה בחרה לשמר לעצמה גמישות – בדיוק כפי שנהגה הממשלה הנוכחית. מניעת אפשרות זו, נכתב, מבטלת את ריבונות העם ומכפיפה אותו להכרעות של דורות קודמים כפי שיתפרשו על ידי מערכת המשפט – "משחק במעמד צד אחד".

באשר לניהול ההליך עצמו, תוקפים השרים את העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה, שהיא בעצמה צד בעניין, עושה שימוש בפרקליטות המדינה כדי לייצג את עמדתה האישית – תוך ניגוד עניינים מובהק, לטענתם – בעוד הממשלה נאלצת לשכור לעצמה ייצוג משפטי חיצוני.

התצהיר מדגיש כי הממשלה עומדת על כך שההחלטה להביא לסיום כהונתה של בהרב־מיארה התקבלה בסמכות, ומתריעה כי קבלת העתירה מנוגדת לעקרונות הדמוקרטיה ושלטון החוק.

בסיום, מבהירים השרים כי המצב שבו נשללת מהממשלה האפשרות לקבוע את זהות היועץ המשפטי שלה, או לפחות לבחור אדם עמו ניתן לעבוד, הוא מצב בלתי סביר שאין לו אח ורע בעולם. לדבריהם, מניעת הזכות הזו, בצירוף שלילת ייצוג משפטי חוזרת ונשנית, יצרו אבסורד שבו בית המשפט גם שופט את החלטות הממשלה וגם קובע מי ייצג אותה - ללא הסכמתה.