ניסו לשלם חוב במטבעות של חצי שקל – זה העונש שקיבלו

רשמת ההוצאה לפועל קבעה כי חייבים שהתעקשו לשלם הוצאות משפט בסך 18 אלף שקל באמצעות מטבעות של חצי שקל כ־235 קילוגרם בסך הכול פעלו שלא בתום לב. כך פורסם ב-ynet לטענתה הם לא עדכנו מראש את הזוכה לגבי מועד, מקום ואופן מסירת הכסף. עם זאת, היא דחתה את טענת הזוכה כי קיימת מניעה חוקית לקבל תשלום במזומן מכוח חוק צמצום השימוש במזומן, וציינה כי החוק אינו חל על תשלום הוצאות שנפסקו בפסק דין.

הרשמת קרן פרג’ון זיטמן מלשכת ההוצאה לפועל בירושלים הבהירה כי תשלום במטבעות רבים ללא תיאום מראש אינו עומד בסטנדרט של תום לב, גם אם מדובר במחאה. לכן, סירובו של הזוכה לקבל את הסכום במקרה כזה נחשב מוצדק.

החלטת הרשמת ניתנה בתיק שנפתח על ידי אדם שנפסקו לטובתו 18 אלף שקל לאחר שתביעת החייבים נגדו נדחתה. החייבים הגישו בקשה בטענת ״פרעתי״, וטענו כי ניסו לשלם את ההוצאות באמצעות שליח, אך הזוכה סירב לקבל את הכסף. מנגד, הזוכה, באמצעות עורכי הדין ד”ר אסף פוזנר ונתנאל פוזנר, טען כי אינו יכול לקבל ״ארגזים״ של מטבעות וכי חוק צמצום השימוש במזומן מונע ממנו לקבל תשלום כזה. הוא הוסיף כי החייבים ביקשו למסור 18 ארגזים של מטבעות חצי שקל במשקל כולל של כ־235 קילוגרם. החייבים מצדם טענו שהסירוב לקבל את המטבעות הוא שהוביל לפתיחת תיק ההוצאה לפועל.

הרשמת קבעה שהחייבים לא הוכיחו שהעבירו לזוכה את מלוא סכום ההוצאות. עם זאת, היא קיבלה את טענתם שלעניין תשלום הוצאות שנפסקו בפסק דין אין חשש להלבנת הון, ולכן אין איסור לקבלת תשלום במזומן. בכך נדחתה עמדתו של הזוכה כי הוא מנוע מקבלת סכום זה במטבעות.

עוד הבחינה הרשמת בין עצם תקינות תשלום במזומן שאותה קיבלה לבין האופן שבו בוצע התשלום, שאותו דחתה. החייבים הסבירו כי תשלום במטבעות נעשה כאות מחאה, אולם הרשמת הדגישה שגם למחאה יש גבולות.

בהחלטתה כתבה כי לו היו החייבים מתאמים מראש עם הזוכה את אופן התשלום, ניתן היה לראות בכך הבעת מחאה בתום לב אך תיאום כזה לא נעשה. לכן נקבע כי ביצוע התשלום כפי שנעשה אינו עומד בדרישת תום הלב, וסירוב הזוכה לקבל את המטבעות הוא מוצדק.

הרשמת הורתה לחייבים להודיע בתוך 14 יום אם ברצונם לשלם את החוב המעודכן מכספי העירבון שהופקדו. אם יבחרו לשלם במטבעות, עליהם להודיע על כך באותו פרק זמן, ואז יינתנו לזוכה 14 יום נוספים להעברת פרטי חשבון הבנק להפקדת המטבעות, כולל עלות משלוח ועמלת הפקדה. בנוסף, החייבים חויבו לשלם 2,000 שקל עבור הוצאות הבקשה.

עורך הדין ד”ר אסף פוזנר, המייצג את הזוכה, מסר כי ״היו מקרים שבהם חייבים סבורים שכאשר פסק דין לא מוצא חן בעיניהם הם ישלמו במטבעות, אך גם למחאה כזו יש גבול כפי שקבעה הרשמת”.

מטעמה של עו”ד ליטל שור, המייצגת את החייבים, נמסר כי ההחלטה פוגעת בזכותם החוקית לשלם את חובם, ומתעלמת מכך שסירוב לקבל מטבעות שהם הילך חוקי מהווה עבירה פלילית לפי סעיף 489 לחוק העונשין. לטענתה, ההחלטה פוגעת בשלטון החוק ומצמצמת את תפקיד המחוקק. עוד הדגישה כי הוצגו בפני הרשמת ראיות מצולמות המוכיחות שהסכום המלא היה ברשות השליח, וכי גם הזוכה הודה שסירובו היה עקרוני בלבד וצילם את הארגזים החתומים מבנק ישראל. לדבריה, יש בכך להוכיח שהסכום הועמד לרשותו. החייבים טוענים כי ההחלטה יוצרת מצב של ״יצא חוטא נשכר״ ומצהירים כי ישמרו על זכותם לערער עליה.