נחשף: כיצד ה'בת עין' הכניס את תלמידו לגן עדן לאחר הסתלקותו
בסיום ימי ה'שלושים' לזקן חסידי סלונים, נחשפה עדות היסטורית נדירה מ'כלי ראשון' על סיפור מופת מבהיל: כיצד הרה"ק רבי אברהם דב מאווריטש זיע"א, בעל ה'בת עין' שיום היארצייט שלו חל הערב, העלה את תלמידו חביבו לגנזי מרומים לאחר הסתלקותו. מיוחד
עם סיומם של ימי השלושים להסתלקותו של זקן חסידי סלונים והבעל תפילה המפורסם, הרה"ח רבי יחיאל אהרן בוימל זצ"ל, שהיה ממקורביו הגדולים של הרבי בעל ה'נתיבות שלום' מסלונים זיע"א וזכה ללמוד חברותא עם האדמו"ר מסלונים שליט"א בצעירותו, התגלה מסמך מטלטל המאיר באור חדש על דמותו המופלאה של אחד מגדולי האדמו"רים בדורות עברו.
רבי יחיאל אהרן זצ"ל היה נין לאחד מגדולי חסידיו של הרה"ק רבי אברהם דב מאווריטש זיע"א, ה'בת עין'. השבוע, כשבאו ילדיו לסדר את הספרייה בביתם עם סיום ה'שלושים' ובערב יום ההילולא, נמצא בין הספרים מכתב מרתק שנכתב לפני כארבעים שנה.

המכתב שהגיע לידי 'בחדרי חרדים', מעיד הגאון החסיד רבי אברהם זיידע העליר זצ"ל, ראש ישיבת 'חתם סופר' בצפת, בעדות מכלי ראשון על סיפור מופת שאירע עם זקנם המשותף.
הזקן המדובר הוא הגאון החסיד רבי משה יהודה לייב העליר זיע"א, אחיו של הרה"ק רבי שמואל העליר זיע"א, אב"ד צפת המפורסם. רבי משה יהודה לייב היה חסידו הקרוב של בעל ה'בת עין' ושימש כשוחט שלו, כאשר הרבי המעטיר לא אכל משום שחיטה אחרת כי אם משחיטתו המהודרת.
שני האחים הצדיקים, רבי שמואל ורבי משה יהודה לייב, כרתו ביניהם ברית מיוחדת: מי משניהם שיסתלק ראשון לבית עולמו יבוא לאחיו בחלום ויספר לו את אשר אירע עמו בבית הדין של מעלה.
בי"ג טבת שנת תר"ל חש האח הצעיר, רבי משה יהודה לייב, ברע, והרגיש ששעותיו ספורות. הוא שלח לקרוא לאחיו, המרא דאתרא של צפת. האח הגיע, אולם הגסיסה התארכה והייתה כבר סכנה לחילול שבת. פנה רבי שמואל לאחיו ואמר לו באידיש: "משה לייב, סאיז ערב שבת היינט" (הלא ערב שבת היום). ומששמע זאת רבי משה לייב, יצאה לאלתר נשמתו הטהורה.
במוצאי שבת קודש, הגיע האח, רבי משה יהודה לייב, לרבי שמואל בחלום וסיפר לו את הדברים המבהילים: כשנשמתו עלתה למרום, היה זה בערב שבת, ובשמים אין פנאי לשום דבר זולת שבת קודש הממשמשת ובאה.
משיצאה השבת, באו המלאכים להזמינו לבית הדין של מעלה. אולם הוא ענה להם שבחיי חיותו "לא הייתי עושה שום דבר מבלי לשאול את פיו של מורי ורבי הרה"ק בעל ה'בת עין' מאווריטש זיע"א", ומשכך חפץ הוא גם כעת לשאול את פיו הקדוש.
המלאכים פנו לשאול את פי בית דין של מעלה, וקיבלו אישור: אכן מי ששאל כל דבר את רבו גם בעלמא דקשוט (עולם האמת) יש לו את הרשות לכך.
וממשיך רבי משה לייב לספר בחלומו לאחיו רבי שמואל: "הביאו אותי לפני הרבי ה'בת עין', והוא ענה לי כך: 'בלייבט דא מיט מיר' (הישאר כאן עימי), ומאז אני עמו במחיצתו".
המכתב המרגש הזה, שנחשף כעת, נכתב על ידי רבי זיידע העליר זצ"ל, שהיה נין משותף לשני האחים הקדושים. את העובדה הנ"ל הוא שמע מאביו, ששמע אותה מסבו בעל החלום, הלא הוא הרה"ק רבי שמואל העליר זיע"א, רבה של צפת.

