דו"ח מבקר המדינה: ליקויים בהיערכות המדינה למניעת פיגועים ברכבת הקלה

היום (שלישי) פרסם אחר הצהריים מבקר המדינה דו״ח העוסק בהיערכות המדינה להגנה על הרכבת הקלה בגוש דן מפני פיגועים,  אי-תיקון כשלים בהיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים, וגם ליקויים באבטחת נמל התעופה הבין-לאומי על שם אילן ואסף רמון. דוח העוסק בביקורת בתחום ההגנה האווירית במערכת הביטחון - נותר חסוי ולא פורסם לציבור.

היערכות לאירועי טרור ברכבת הקלה

הקו האדום של הרכבת הקלה (רק"ל) בגוש דן תוכנן לשמש כ-300 אלף נוסעים ביום, והוא נמנה עם המערכות להסעת המונים שהיקף השימוש בהן צפוי לגדול במידה ניכרת עם הוספת שני הקווים האחרים של הרכבת הקלה ורכבת המטרו. הקו האדום כולל תוואי תת-קרקעי ותוואי עילי, מונהגת בו שיטת אבטחה ושיטור גלויה וסמויה, והוא מהווה יעד לביצוע פיגועים.

ב-1 באוקטובר 2024 החשש התמשש. בפיגוע ברכבת הקלה ביפו נרצחו שבעה בני אדם ועשרות נפצעו כששני מחבלים פתחו באש על נוסעים ואנשים שהמתינו בתחנה ברחוב ירושלים.

מבקר המדינה מצא כי במהלך יותר מחמש שנים משרד התחבורה לא הציג עבודת מומחים מטעמו כחלופה לתרחיש הנפגעים שקבעה רשות החירום הלאומי (רח"ל). עוד נמצא כי עדיין קיימים פערי איוש במאבטחים ברק"ל, וריענוני שמירת הכשירות שלהם הצטמצמו. כמו כן עלו פערים בנושא פינוי הנפגעים, במיוחד בתחנות הנמצאות מתחת לפני האדמה.

בביקורת עלה כי משרד התחבורה לא הסכים עם תרחיש הנפגעים שקבעה רח"ל בספטמבר 2019 לגבי הרק"ל משום שמספר הנפגעים היה לדעתו גבוה. עד סיום הביקורת בינואר 2025, ואף שעברו יותר מחמש שנים מהמועד שבו נקבע תרחיש הנפגעים, משרד התחבורה לא הציג עבודת מומחים מטעמו כחלופה לתרחיש זה. זאת אף שהוא הגוף האחראי לתשתיות התחבורה במדינת ישראל והגוף המתקצב את בניין הכוח שלהן.

המבקר ציין כי המשטרה מסרה למשרדו שאחרי 7 באוקטובר היא בחנה מחדש את האיום ותרחישי הייחוס הכלליים לטרור המבוססים על האיומים ותרחישי הייחוס הלאומיים, והחליטה שאין צורך לשנותם.

אנגלמן מתח ביקורת על המשרד שבראשו עומדת השרה מירי רגב, וכתב כי אין ודאות שכל הצרכים התקציביים שייגזרו מהתרחיש במעלה הדרך יקבלו מענה. הוא הזהיר כי היעדר תרחיש נפגעים מוסכם ומאושר פורמלית, והיעדר אישור על ידי הגוף המתקצב, עלולים לפגוע בהיערכות השותפים השונים לחילוץ, לפינוי ולטיפול בנפגעים, וביכולתם לתת את המענה המבצעי הנדרש בהתרחש אירוע חירום.

הדוח מתייחס גם להיערכות לאירוע טרור בלתי קונבציונלי בקו האדום. בביקורת נמצא כי אף שאיומים כאלה התממשו במדינות שונות, ואף שהאחריות הכוללת לטיפול באירוע טרור כימי הוטלה על יחידה ייעודית במערכת הביטחון, לא נקבע תהליך מוסדר של התייעצות בנוגע להיערכות בשלבי התכנון ופרסום המכרזים של פרויקט ציבורי המיועד להמונים והכולל תוואי תת-קרקעי עם חללים סגורים (יצוין כי אין חובה ליישם את המלצות היחידה).

המבקר מתריע על פערי איוש במאבטחים והירידה בכשירותם – עוד לפני מלחמת חרבות ברזל, וביתר שאת לאחר שפרצה, אז הצטמצם מספרם כיוון שרבים מהם גויסו למילואים. בכמה מקרים היה מספר המאבטחים במשמרת נמוך מהתקן, ובשני מקרים אף פחות מהסף המזערי. לדברי המבקר, הימצאותם של מאבטחים בשירות מילואים פעיל במשך זמן ממושך מקשה מאוד לשמור על כשירותם.

עוד הוסיף המבקר כי לא רק מספר המאבטחים הצטמצם משמעותית, אלא גם הריענונים לשמירת הכשירות שלהם, דוגמת אימוני קרב מגע שאינם מבוצעים במסגרת המילואים. הוא הזכיר שהפגיעה ברמת האבטחה של מערך הסעת ההמונים בישראל עלולה להעמיק בעתיד עם פתיחת שני הקווים הנוספים של הרק"ל ובהמשך השקת המטרו.

בדוח נמצאו פערים באמצעי הקשר של צוותי מד"א בתווך התת-קרקעי. אף שליקוי דומה צוין בדוחות קודמים, שחלקם פורסמו לפני כעשור, מערכת הקשר של מד"א עדיין אינה מתקשרת עם מערכות הקשר של המשטרה וכיבוי אש, ולכן בקרות אירוע יקשה על צוותי מד"א לתקשר עם יתר גופי החירום וההצלה. נוסף על כך, צוותי מד"א הפועלים בתת-הקרקע אינם מצוידים במכשירי קשר נישאים (מכשירי קשר ניידים נמצאים רק באמבולנסים), והם משתמשים בתווך זה בטלפונים סלולריים. לפיכך, במקרה של קריסת הרשת הסלולרית לא תהיה לצוותים דרך לתקשר ביניהם באמצעים טכנולוגיים, אלא באופן פיזי או באמצעות גורם שלישי המחזיק באמצעי קשר טכנולוגיים – כמו המשטרה וכיבוי אש.

מתקנים חיוניים מוגנים מטילים?

מבקר המדינה התריע כבר בעבר על ליקויים בהיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, ואיומים אוויריים נוספים. בביקורת הנוכחית נמצא כי עד אסון 7 באוקטובר – משרד הביטחון, צה"ל והמל"ל לא תיקנו אפילו לא אחד ולא קידמו את נושא מיגון המתקנים החיוניים.

בביקורת עלה כי גם לאחר פרוץ המלחמה, ועל אף התממשות האיומים האוויריים, הנושא לא קודם מלבד כמה פעולות נקודתיות. גם בפרק זה, ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח אותו במלואו על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה.

בביקורת נמצא כי עד לפרוץ המלחמה משרד הביטחון לא מיפה את המתקנים החיוניים שנדרש למגנם, וממילא גם לא הכין תוכנית עבודה רב-שנתית למיגונם. זאת על אף הסיכון להיפגעותם מאיומים אוויריים המצויים בידי האויב בהיקף נרחב.

עוד נמצא כי צה"ל לא יזם הצגה של מידע למשרד הביטחון לשם קידום הנושא. פניותיו החוזרות ונשנות של גורם מסוים לשרי הביטחון בשנים 2022-2019 בדבר הצורך בקידום פתרונות לנושא מיגון המתקנים הקריטיים בגוף שעליו הוא אמון – לרבות הקצאת משאבים – לא נענו, ומשרד הביטחון לא פעל למתן מענה בנושא. דבר זה הותיר את אותו גוף בפערי מיגון משמעותיים.