העתיד כבר כאן: כלי בינה מלאכותית יחליפו עובדים בשירות הציבורי
גיוס עובדים במגזר הציבורי יתבצע רק לאחר בדיקה האם ניתן להחליף את המשרה בכלי בינה מלאכותית | ההחלטה נשענת על התהליך במערכת הבנקאית שהקטין משמעותית את מספר המשרות | המיקוד יהיה בעיקר במשרות שניתנות להחלפה בעלות נמוכה
חוק ההסדרים שצפוי לעלות מחר (חמישי) לדיון בממשלה יכלול תקנה חדשנית: החל מהשנה הבאה לא יוכלו משרדי הממשלה ויחידות הסמך לגייס עובדים חדשים בלי לבדוק קודם האם ניתן להחליפם בכלי בינה מלאכותית.
בשנים האחרונות חווה המערכת הבנקאית בישראל תהליך דומה. לדוגמה, כאשר נדרש גיוס של בנקאי טלפוני, נבחנה האפשרות להשתמש במערכת בינה מלאכותית שתענה על הצרכים, ובעלות נמוכה משמעותית בהשוואה לגיוס והעסקת עובד חדש. התוצאה: מצבת כוח האדם בבנקים צומצמה משמעותית למרות הגידול באוכלוסייה ובפעילות הבנקאית. בין 2011 ל-2024 צומצם מספר המשרות במערכת מ-50 אלף ל-36 אלף משרות. באוצר מציינים שההתייעלות הייתה כה משמעותית עד שלולא היא, הרווחיות הגבוהה שהציגה המערכת הבנקאית הייתה נראית שונה לחלוטין. כך דווח בישראל היום.
משרד האוצר בחן את התוצאות והגיע למסקנה שניתן ליישם את השיטה גם בשירות הציבורי, בעיקר במשרות פשוטות כגון מענה טלפוני או בקרת איכות, במטרה לשפר את השירות לציבור בעלויות נמוכות יותר.
על פי גורמים באוצר, הנתונים תומכים בהחלטה: השירות הציבורי בישראל גדול מהממוצע במדינות ה-OECD, כשכ-21% מכוח העבודה מרוכז בשירות הציבורי הרחב, לעומת 19% במדינות מפותחות. כמו כן, שיעור הגידול בכוח האדם בשירות הציבורי גבוה יחסית – כ-2.3% בשנה, לעומת 1.4% במדינות מפותחות.
בהתאם להחלטה שמקדם האוצר, גיוס של יותר מ-10 עובדים או הגדלת מצבת כוח האדם ביותר מ-5% יחייבו בחינת שילוב כלים טכנולוגיים במקום הגיוס. רק אם יובהר שאין פתרון טכנולוגי מתאים, יתאפשר גיוס עובדים חדשים. בשלב זה, בתי החולים יוחרגו מהתהליך.
מנכ”ל משרד האוצר, אמר ל”ישראל היום”: ״הבינה המלאכותית כאן כדי להישאר ולהתפתח, והמגזר הציבורי צריך לפעול בהתאם. באמצעות צעדים של התאמה והתייעלות נוכל לייעל את עבודת המגזר הציבורי, והמנוף המרכזי הוא אזרחי ישראל”.
