התפרצות השפעת: בירושלים נרשמה עלייה בילדים המאובחנים במצב קשה
נשיא שערי צדק מזהיר: "סף הערנות צריך להיות נמוך; החיסון מצמצם סיכון למחלה קשה. מי שבסיכון גבוה יותר להיות בין החולים הקשים הם ילדים רכים וזקנים עם מחלות רקע"
אילוסטרציה צילום: pexels
נשיא המרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' יונתן הלוי, התייחס בראיון לעמירם כהן בכאן מורשת לממדי התחלואה בשפעת השנה והדגיש כי אף שהנגיף אינו אלים יותר — הוא מדבק יותר, ובירושלים נרשמת עלייה בילדים המאובחנים במצב קשה.
לדבריו, "לפי הפרסומים, הווירוס השנה לא יותר אגרסיבי, אבל הוא יותר מידבק. אנחנו רואים יותר ילדים ומבוגרים שמגיעים לאשפוז רובם לא מחוסנים, חלקם כן, כי ברפואה זה לא מתמטיקה. החיסון לרוב מונע את המחלה או גורם למחלה קלה יותר, אבל יש יוצאי דופן".
פרופ' הלוי ציין כי בשערי צדק ובהדסה מורגשת עלייה במספר הילדים במצב קשה. "ירושלים היא עיר עתירת ילדים, ואכן אנחנו רואים יותר ילדים שנזקקים לטיפול נמרץ, ואפילו למכשיר אקמו. לצערי, יש גם מקרים של פטירה — יותר מבשנים קודמות. זה לא אומר שהורים צריכים להיכנס לפאניקה, כי מדובר באחוז קטן מאוד, גם ללא מחלות רקע".
"החיסון מומלץ לכלל האוכלוסייה — בראש ובראשונה לילדים ולמבוגרים"
פרופ' הלוי המליץ באופן חד משמעי על חיסון לכלל האוכלוסייה: "בוודאי שלכלל האוכלוסייה. מי שבסיכון גבוה יותר להיות בין החולים הקשים הם ילדים רכים וזקנים עם מחלות רקע".
בהתייחסות למקרה הילד שנפטר למרות שהיה מחוסן אמר: "יש יוצאי דופן. החיסון מוריד סיכון, אבל אין 100%. הדרך להתמודד היא ערנות. כשיש חום שמלווה בקוצר נשימה, אפתיה או אדישות — צריך ללכת מייד לרופא הילדים".
"כשיש סימפטומים חריגים — לפנות לרופא בלי להתמהמה"
כיצד מבדילים בין התקררות רגילה לבין שפעת מסוכנת? לפי פרופ' הלוי, יש סימנים שמחייבים בדיקה רפואית: "כשהחולשה קיצונית, כשהאדם או הילד 'לא מכיר את עצמו', כשיש קוצר נשימה, ירידה בערנות או חום גבוה שלא יורד — זה זמן לפנות לרופא. רופאי המשפחה יודעים לבדוק ריווי חמצן, להאזין לריאות, ולאבחן אם יש סכנה. צריך סף ערנות מאוד נמוך".
הוא ציין כי אנטיביוטיקה אינה יעילה נגד שפעת עצמה, אך במבוגרים יש נטייה לסיבוכים כמו דלקת ריאות — ולכן חשובה בדיקת רופא.
