היועמ"שית: "מתווה הגיוס של ביסמוט תורם לישיבות, לא לביטחון"
בחוות דעת חריפה, המשנים ליועמ”שית קובעים כי הצעת חוק הגיוס שמקדם יו”ר ועדת חו”ב בועז ביסמוט מעניקה קדימות לישיבות על חשבון צורכי הביטחון, מבטלת צווים וצעדי אכיפה נגד משתמטים, מחזירה תקציבים שנאסר להעבירם ואינה עומדת בשום מבחן חוקתי | כל הפרטים
הפגנת חרדים בירושלים צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, ד”ר גיל לימון ועו”ד אביטל סומפולינסקי, פרסמו היום (רביעי) חוות דעת חריגה בחומרתה נגד הצעת חוק הגיוס שמקדם יו”ר ועדת החוץ והביטחון, ח”כ בועז ביסמוט. במכתב מפורט המשתרע על עשרות עמודים הם קובעים כי המתווה שמונח על שולחן הוועדה “אינו נותן מענה לצרכי הביטחון הדחופים” ושבפועל הוא מייצר “תמריץ שלילי לגיוס”, מסיר כלי אכיפה ומחזיר הטבות ותמיכות לישיבות, אף שהדבר נאסר בפסיקת בג”ץ.
לפי חוות הדעת, מאז פקיעת חוק הגיוס הקודם, כל בני הציבור החרדי בגיוס אישי ושוויוני, ואלפים מהם הוגדרו משתמטים. הפסיקה, מזכירים לימון וסומפולינסקי, מחייבת את המדינה לנקוט צעדי אכיפה פליליים ואזרחיים ולהפסיק מימון ישיר ועקיף ללומדים שאינם מסדירים את מעמדם. אולם ההצעה החדשה, לדבריהם, מבקשת להחזיר את הגלגל לאחור, לבטל צווים וכתבי אישום למשתמטים, לשקם תמיכות שנפסלו וליצור מחדש מנגנון דחיית שירות גורף.
הבעיה המרכזית בחוק, לפי הייעוץ המשפטי, היא מודל היעדים הקבוצתי: במקום חובת גיוס אישית, שוויונית ואחידה, קבלת החלטה “קהילתית” המאפשרת לבני הציבור החרדי לבחור אם להתגייס או להישאר בישיבה עד גיל הפטור. היעדים עצמם, נטען, נמוכים משמעותית מצרכי הצבא, כ־12 אלף לוחמים חסרים ואף נמוכים מיכולת הקליטה שצה”ל עצמו הצהיר עליה. חלק מהיעדים אף ניתנים למימוש באמצעות שירות אזרחי-ביטחוני מקל הפתוח לחרדים בלבד.
עוד מתריעים המשנים כי מתווה הסנקציות אינו אפקטיבי: הסנקציות האישיות כמעט אינן רלוונטיות, מפסיקות לחול בגיל צעיר וממילא חלשות יותר מהמשטר הנוכחי; הסנקציות הקולקטיביות תלויות ביעדים שניתנים לשינוי בדיעבד, וניתנות לעקיפה באמצעות אפיקי תקצוב עוקפים למוסדות התורניים. כך, לפי חוות הדעת, “מדובר בסנקציות למראית עין בלבד, שאין בכוחן להניע צעיר חרדי לקבל החלטה להתגייס”.
גם הפן הפרוצדורלי זוכה לביקורת חריפה: ההצעה שמקדם ביסמוט אינה ממשיכה של הצעת החוק הממשלתית שעליה הוחל דין רציפות; היא אינה מבוססת על עבודת מטה מקצועית של מערכת הביטחון ומשרד האוצר; וגורמי המקצוע עצמם, מצוין במכתב, אף מתנגדים לה. המשמעות: פגם תהליכי מהותי לצד הפגמים החוקתיים.
בסיכום, הייעוץ המשפטי לממשלה קובע כי ניתן לעצב מתווה חוקי מאוזן: כזה שמכיר בערך לימוד התורה מצד אחד, ומביא לגיוס משמעותי ואפקטיבי של בני הציבור החרדי מצד שני, באמצעות סנקציות אישיות ומוסדיות משמעותיות ומענה אמיתי לצרכי הביטחון. אולם הצעת החוק שמקדם ביסמוט, הם כותבים, אינה עומדת בדרישות החוקתיות, מחריפה את הפגיעה בשוויון, ולא תעמוד בביקורת שיפוטית.
