"ברוכים הבאים לגיהינום": נשיא צרפת לשעבר חושף את הזוועות שעבר בכלא
הספר 'יומנו של אסיר' מתאר את שלושת השבועות בסך הכל מאחורי הסורגים לאחר שהחל בריצוי עונשו. בהתייחסו למנהיגת הימין בצרפת מרין לה-פן, אמר כי מפלגתה "אינה סכנה לרפובליקה" והסביר כי "הם מייצגים כל כך הרבה צרפתים". על הנשיא מקרון: "איבדתי את האמון בו"
סרקוזי צילום: פלאש 90
נשיא צרפת לשעבר ניקולאי סרקוזי מפרסם ספר חדש שבו הוא מתאר את תקופת שהותו בכלא לה סנטה בפריז, שם ריצה 20 ימי מאסר לאחר שהורשע במעורבות פלילית במימון קמפיין הבחירות שלו באמצעות כספים מלוב.
בספרו הוא מציג את הכלא כמרחב קודר ורועש, אותו הגדיר "אפור לחלוטין", ומדגיש כי חווה "אלימות לא אנושית" שהותירה בו רושם עמוק. כזכור, סרקוזי נידון לחמש שנות מאסר, ארבע מהן על תנאי, בגין מעורבות פלילית במימון קמפיין הבחירות שלו באמצעות כספים שהועברו מלוב, וכן הורשע בהחלטה נפרדת בניסיון לשחד שופט.
במהלך שהותו בכלא הגיש ערעור על גזר הדין המרכזי, ובית המשפט הורה לשחררו לאחר 20 יום בלבד, ולאפשר את המשך ריצוי העונש תחת פיקוח שיפוטי עד להכרעה בערעור.
לדבריו, הוא שהה בבידוד מוחלט מסיבות ביטחוניות, ומלבד ביקורי משפחתו ועורכי דינו, לא נוצר כל מגע בינו לבין אסירים אחרים. סרקוזי מתאר תא הדומה לדבריו ל"מלון זול, למעט הדלת המשוריינת והסורגים", ובו מזרן קשיח, כרית דמוית פלסטיק ומקלחת שממנה ירד זרם מים חלש בלבד.
הוא כותב על רעש מתמשך, חזק במיוחד בשעות הלילה, ועל כך שכאשר פתח את חלון תאו ביום הראשון שמע אסיר סמוך ש"הכה ללא הרף את סורגי תאו בחפץ מתכת", דבר שהוביל אותו לומר לעצמו: "ברוכים הבאים לגיהינום!"
סרקוזי מציין כי נמנע מלאכול את המזון שנמסר לו במגשי פלסטיק, ובהם "באגט רך וספוגי" שגרם לו לבחילה.
במקום זאת, הסתפק במוצרי חלב ובחטיפי דגנים. שעה אחת ביום הייתה שמורה לו לפעילות גופנית בחדר כושר מצומצם, שבו השתמש בעיקר בהליכון בסיסי.
במהלך שהותו, כך סיפר, נודע לו על מספר תקריות אלימות בכלא, אותן כינה "סיוט", וטען כי "האלימות הבלתי אנושית ביותר היא המציאות היומיומית של המקום הזה".
בהמשך הספר עובר סרקוזי להיבטים פוליטיים ומעלה קווים מנחים בעיניו להתחדשות מפלגתו - הרפובליקנים. הוא מתאר שיחה שקיים מהכלא עם מנהיגת הימין בצרפת מרין לה-פן, וקובע כי מפלגתה "אינה סכנה לרפובליקה".
"אנחנו לא חולקים את אותם רעיונות בכל הנוגע למדיניות כלכלית, אנחנו לא חולקים את אותה היסטוריה. ואני מציין שייתכנו עדיין כמה דמויות בעייתיות ביניהם. אבל הם מייצגים כל כך הרבה צרפתים, מכבדים את תוצאות הבחירות ומשתתפים בתפקוד הדמוקרטיה שלנו", מסביר סרקוזי.
לטענתו, החייאת מפלגתו תוכל להתבצע רק באמצעות "רוח האחדות הרחבה ביותר שאפשר". סרקוזי מתייחס לשינוי שחל לאורך השנים בעמדת הרפובליקנים, שבעבר הקפידו לשמר קו ברור של אי שיתוף פעולה עם הימין הקיצוני גם במחיר אובדן מחוזות בחירה. הוא מציין כי דבריו עוררו תגובה חזקה בזירה הפוליטית, לאחר שהפרשן רולאן קיירל הגדירם כ"מכת רעם" לנוכח עמדתם המסורתית של השמרנים שלפיה מפלגת הימין הקיצוני "אינה חולקת את אותם ערכים" וכי "שום ברית אלקטורלית אינה אפשרית".
על אף פרישתו מהחיים הפוליטיים הפורמליים, סרקוזי מוסיף להיות דמות בעלת השפעה בציבור השמרני. בעקבות התבטאויותיו, בכירים במפלגתו נמנעו מקריאה לשיתוף פעולה עם מפלגת הימין הקיצוני, אך רמזו כי בכוונתם לבחון דרכים למשוך מצביעים מקרב ימין זה לעבר מועמדים שמרניים.
בהמשך מתאר סרקוזי את יחסיו המתוחים עם הנשיא עמנואל מקרון. לדבריו, ימים ספורים לפני כניסתו לכלא נפגשו בבית הנשיא, ומקרון הציע להעבירו למתקן כליאה אחר בשל חששות ביטחוניים. סרקוזי בחר להישאר בכלא המקורי, ושני שוטרים הוצבו בתא סמוך לאבטחה רצופה.
הוא מוסיף כי איבד את האמון במקרון לאחר שהנשיא לא מנע את שלילת עיטור לגיון הכבוד ממנו בחודש סיוון האחרון.
