עדות מצמררת מהתופת: "באנו לאסוף גופות תוך כדי קרבות, והפלאפון צלצל"

יו"ר ארגון סעד ומרפא, הרב מוטי פריד, מתנדב זק"א ואיש חסד עצום, שכבר מעל שני עשורים מסייע לחולים, לקשישים, ומאז 7 באוקטובר 2023, הוא מסייע רבות לחיילים בגבולות המדינה ואף מעבר.

בפודקאסט של שלומי זייאנץ כתב הבית הלבן של מגזין עמי החרדי בארה"ב, הוא חושף פרטים מצמררים וכואבים על השבועות הראשונים של המלחמה.

"‏הגענו לאזור כיסופים בימים הראשונים של המלחמה, לאחר שקיבלנו בקשה מהצבא להגיע ולחלץ שתי גופות מתוך בית שנהרס בלחימה, לא כל אחד הסכים לרדת לשם, זה היה בימים הראשונים של המלחמה עדיין התנהלו קרבות, אבל אחת המשפחות התחננה שנלך להביא את הנרצח, אז אמרנו להם בסדר עכשיו לילה, בואו נלך מחר, הם אמרו לנו שהם מתחננים שניסע מיד, כי הם רוצים לעשות את הלוויה מהר".

מוטי מספר כי הם הגיעו לכיסופים ונפתחה לעברם אש, היו איתם שלושים חיילים שהגיעו לאבטח אותם כדי להוציא את הגופות של ההרוגים, "היה שם כמה שעות קרבות, רק כשהאש נרגעה והמחבלים חוסלו הצלחנו להיכנס לבית להוציא את הגופות, ולמחרת כבר היה הלוויה".

הוא אמר שלא כולם הסכימו לרדת לעוטף בימים הראשונים של המלחמה, אבל הוא לא חשש כי יש לו את הברכה מהאדמו"ר מבעלזא. "יש לי מטבע לצדקה שהאדמו"ר נתן לי".

הוא מספר שבקיבוץ בארי הוא ראה 120 גופות של מחבלים מתים, הוא גם ראה מעל 100 גופות של ישראלים שנרצחו. ובכל בית היו חלות ושולחן חג לשמחת תורה.

הוא מספר כי עם כל השכול והמוות, היו שם ניסים ונפלאות. "עם כל הצער של ההרוגים המצב היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, זה היה ניסי ניסים שלא נרצחו הרבה יותר יהודים". הוא מספר שעל גופות המחבלים היו כמויות של אמל"ח, רימונים טילים וכמובן נשקים עם המון מחסניות. "רק לחשוב מה היה קורה אם היו מצליחים להגיע לאשקלון ולאשדוד, זה היה התכנון שלהם".

הוא מספר שמי שבלם אותם למעשה היו השוטרים שקפצו לצמתים המסוכנים, ופשוט עם הרכבים שלהם והאקדחים שלהם מנעו מהמחבלים להגיע למרכז הארץ. "זה מסביר את כמות השוטרים שנרצחו ביום הראשון של המלחמה" הוא אמר, "הם היו גיבורים ומנעו אסון כבד יותר". 

הוא סיפר כי במשך שבועיים שלושה הקרבות לא פסקו, ולאט לאט הצליחו להשתלט על האזור. הוא מספר סיפור מצמרר. הם הגיעו לצומת אחת שם התנהלו קרבות גדולים, והם באו לאסוף עשר גופות של יהודים שנרצחו ופתאום הפלאפון של אחד מהנרצחים מצלצל.

אז הוא עונה לטלפון ומישהו אומרת לו בבכי "מה קורה? מצאת אותו? חטפו אותו? הוא חי? מי זה? עם מי אני מדברת?". הוא לא רצה להגיד לה מה באמת קורה, אז הוא אמר לה שהוא נמצא בבסיס צבאי, והוא לא יודע בדיוק איפה בעלי המכשיר. הוא אמר לה שהוא רק מטפל בפצועים ושהיא צריכה לבוא לבית חולים לבדוק מה קורה, הוא לא יודע להגיד.

הוא לא באמת רצה להגיד לה שהגופה מולו נהרגה. "הוא אמר "אני לא מוסמך להגיד דבר כזה" וציין כי הוא העדיף שהיא תשמע את זה מגורמים מקצועיים. "הם הודו לי, שלפחות נשאר להם הפלאפון מזכרת".

‏הוא מספר שבימים הראשונים של המלחמה כל פעם שמצאו גופות של נרצחים, מיד קראו לו ולעוד כמה מתנדבים שיבואו לטפל בהן. באחת הפעמים בתוך עזה, הם טיפלו בגופות. 100 מטר מהם היתה מנהרת טרור. "החטופים היו שם שעה לפני שהגעתי עם החיילים, והמחבלים הבריחו אותם יותר פנימה לתוך עזה כי הכוחות הישראלים היו קרובים".

הם מצאו שם סימנים וחפצים של החטופים והם הוציאו משם את הגופות הנרצחים. הוא מספר שכמה פעמים הם הגיעו לאסוף גופות והחלו קרבות עם מחבלים. הוא היה לבוש עם אפוד קסדה וחיכה בתוך הג'יפ הצבאי עד שהכל יירגע והם אספו כל הזמן גופות מאיפה שביקשו מהם. 

הוא מספר שהוא ביקר בשנתיים האחרונות בהמון בסיסים צבאיים במיוחד בחיל האוויר, מקומות שכף רגל חרדית לא דרכה שם מעולם. והוא הביא איתו עשרות חרדים מתנדבים שיבואו ויעזרו לעשות על האש לחיילים.

מוטי פריד באחד הבסיסים | באדיבות המצלם

יום אחד הזמינו אותו לעשות על האש לאלף חיילים, הוא הגיע עם מתנדבים מהארגון שלו, כמות החיילים שלבשו אחר כך ציציות וכיפות והתחזקו היא גדולה מאוד. "אני לא מבין בזה, אמרו לי חיל האוויר כולם שמאלנים, לא יודע ימנים שמאלנים, אני הגעתי לחיל האוויר, כולם יהודים כולם שמחו לראות אותנו, חיזקנו אותם והם חיזקו אותנו, הסתובבנו בהמון בסיסים בשנתיים האלה, וכולם חיבקו אותנו".

הוא מספר שהרבה מאוד תורמים שמחים שהם עוזרים לחיילים, "אמנם היו כמה אנשים שהפסיקו לתרום לנו כסף בגלל שאנחנו עוזרים לחיילים, אבל זה מיעוט קטן". הוא לא מתחרט על זה "חשוב לעזור לכולם" הוא אומר "אנחנו לא יכולים בלי החיילים, החיילים לא יכולים בלעדנו, אנחנו חייבים לעזור להם, ואנחנו נמשיך להיות שם בשבילם".