מצרים מובכת מהסכם הגז עם ישראל: "קמפיינים עוינים"
קהיר מנסה לצנן ביקורת בעולם הערבי: ראש לשכת העיתונות הממשלתית מדגיש כי מדובר בהסכם מסחרי בין חברות אנרגיה, ללא הבנות מדיניות, וכי מצרים פועלת משיקולים כלכליים ואינטרס אסטרטגי לחיזוק מעמדה כמרכז גז אזורי.
דגל מצרים צילום: pixabay
המצרים מגיבים לראשונה על ההסכמה הישראלית לעסקת הגז, המצרים מובכים מול העולם הערבי העוין את ישראל על הסכם הגז. ראש לשכת העיתונות הממשלתית, דיאא' רשוואן, אומר בתגובה ראשונה להסכמה הישראלית לעסקת הגז כי ההסכם המדובר הוא עסקה מסחרית גרידא שנחתמה בהתאם לשיקולים כלכליים ושל השקעות ואין לה שום היבטים או הבנות מדיניות מכל סוג.
לדבריו, מה שאירע הוא הסכם מסחרי שנתון לכללי השוק ומנגנוני ההשקעות הבינלאומיות ללא שום פרשנות מדינית. רשוואן אמר כי צדדי ההסכם הם חברות מסחריות בינלאומיות מוכרות שעובדות בשוק האנרגיה מזה שנים בהם חברת שברון האמריקנית לצד חברות מצריות שמתמחות בתחום הגז וזאת ללא התערבות ממשלתית ישירה בחתימה על החוזים האלה.
עוד אמר כי ההסכם הוא במסגרת אינטרס אסטרטגי ברור של מצרים שמתבטא בחיזוק מעמדה כמרכז האזורי היחיד להעברת גז במזרח התיכון בהסתמך על תשתית מתקדמת והשקעות ענק בתחנות ההנזלה ורשתות המעבר, באופן שיבטיח את המשך הפעלת הנכסים האלה והעצמת הפקת התועלת הכלכלית מהם, כך דווח בכאן 11.
עוד אמר רשוואן כי למצרים יש את התשתית המלאה והמתקדמת בסקטור הגז הטבעי מה שמאפשר לה לגוון את מקורות קבלת הגז מכל נתיב ומכל שותף מבלי להיות נתונה ללחצים כלשהם או מגבלות, וזה נותן לה מרחב תמרון וגמישות נרחב בניהול הסוגיה הזה ומבסס את יכולתה של המדינה לקבל החלטות כלכליות בהתאם לאינטרס הלאומי בלבד.
רשוואן הזהיר שלא להיגרר לתעמולה או קמפיינים תקשורתיים עוינים שמנסים להוסיף צביון מדיני להסכם מסחרי. עוד אמר רשוואן כי עמדת מצרים ביחס לסוגיה הפלסטינית איתנה, לא השתנתה ולא תשתנה והיא מתבססת על תמיכה בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני והתנגדות להגירה בכפייה ודבקות בפתרון שתי המדינות. עוד הזכיר כי מצרים פועלת במישור הדיפלומטי ויש לה תפקיד מכריע בהכשלת המזימות של ההגירה בכפייה ובהצגת נתיב לשיקום רצועת עזה, כפי שהודגש בהחלטות של פסגת שארם א-שייח'.
כזכור ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר אתמול הצהרה לתקשורת, שבה הודיע כי אישר את עסקת הגז עם מצרים, אותה הגדיר כעסקת האנרגיה הגדולה ביותר שנחתמה אי פעם על ידי מדינת ישראל.
לפי נתניהו, היקף ההסכם עומד על כ־112 מיליארד שקלים, מתוכם כ־58 מיליארד שקלים צפויים להיכנס לקופת המדינה לאורך שנות יישומו.
לדבריו, כבר בארבע השנים הראשונות יניב ההסכם הכנסות של כחצי מיליארד שקלים, ובהמשך צפויות ההכנסות לגדול משמעותית ולהגיע לכשישה מיליארד שקלים בשנה.
