רוב יהודי בריטניה אינם חשים בטוחים לגבי עתידם בבריטניה

סקר חדש שהוזמן שפורסם ב"סאנדיי טלגרף" מצייר תמונה קשה של פחד, ניכור וחוסר ודאות בקרב הקהילה היהודית בבריטניה, בעוד האנטישמיות ממשיכה לגאות ברחבי המדינה.

על פי הממצאים, רוב יהודי בריטניה מאמינים כיום שאין להם עתיד ארוך טווח בממלכה המאוחדת. 51% מהנשאלים אמרו שאינם חשים בטוחים לגבי הישארותם בבריטניה בטווח הארוך, רק 23 אחוזים אמרו שכן. רמות דומות של פסימיות דווחו בנוגע לעתיד החיים היהודיים ברחבי אירופה באופן רחב יותר.

הסקר מצא גם שכמעט מחצית מיהודי בריטניה חשים לא רצויים במדינתם. 45% אמרו שאינם חשים רצויים בבריטניה, לעומת 32% שאמרו שכן. מנהיגי הקהילות אומרים שנתונים אלה אינם משקפים אירועים בודדים, אלא התמוטטות מצטברת באמון בין אזרחים יהודים לבין המוסדות האחראים על הבטחת שלומם.

אולי הדבר המרשים ביותר הוא ש-61% מיהודי בריטניה אמרו כי שקלו לעזוב את בריטניה בשנתיים האחרונות. מבין המשיבים, רובם ציינו את העלייה החדה באנטישמיות מאז 7 באוקטובר 2023 כגורם עיקרי. כמעט מחציתם הצביעו גם על דעות קדומות חברתיות רחבות יותר נגד יהודים ואנטישמיות בתוך מפלגות פוליטיות.

הממצאים מדגישים עד כמה האירועים שלאחר 7/10/2023 עיצבו מחדש את חיי היומיום של היהודים הבריטים. 98% מהנשאלים אמרו שהם מאמינים שהאנטישמיות גברה מאז, בעוד ש-96% אמרו שיהודים בבריטניה פחות בטוחים כעת מבעבר.

59% אחוזים מיהודי בריטניה אמרו שהם נמנעים באופן פעיל מהצגת סימנים גלויים של זהותם היהודית, כגון לבוש או סמלים דתיים, מחשש לאנטישמיות. ארגונים יהודיים אומרים כי מדובר בכרסום משמעותי של החופש והביטחון בחיים הציבוריים.

הנתונים תואמים תפיסות ציבוריות רחבות יותר. בסקר נפרד שהוזמן על ידי ארגון "קמפיין נגד אנטישמיות" ובוצע על ידי חברת YouGov, עולה כי 51% אחוזים מהציבור הבריטי אמרו שהם מאמינים שהאנטישמיות גברה בבריטניה מאז אוקטובר 2023. מנהיגי הקהילה מציינים כי בעוד שהמודעות הציבורית נראית גוברת, ההכרה טרם תורגמה לפעולה או הגנה מספקת.

ארגון "קמפיין נגד אנטישמיות" טוען כי התוצאות משקפות קהילה יהודית שמרגישה נבגדת על ידי מוסדות שבעבר בטחה בהם. בהצהרה המצורפת לסקר, הזהיר הארגון כי ההיסטוריה מציעה לקח ברור על חברות שבהן יהודים מתחילים להטיל ספק בעתידם.

"אנו יודעים מההיסטוריה שחברה שבה יהודים מביטים על מזוודותיהם היא חברה בצרות צרורות", אמרו.

מנהיגים יהודים טוענים כי הממצאים צריכים להוות קריאת השכמה לקובעי מדיניות, לרשויות אכיפת החוק ולמפלגות פוליטיות מכל הספקטרום. הם מצביעים על כישלונות חוזרים ונשנים בטיפול ברטוריקה אנטישמית בהפגנות, בהטרדות מקוונות ובהפחדות ליד בתי ספר יהודיים, בתי כנסת ומוסדות קהילתיים.

בעוד שממשלות בבריטניה התחייבו לאפס סובלנות לאנטישמיות, מבקרים טוענים כי האכיפה לא עקבית. הם גם מציינים חששות לגבי שיח פוליטי שממזער או ממסגר מחדש את האנטישמיות, במיוחד כאשר היא קשורה לעוינות כלפי ישראל.

עבור קהל קוראים פרו-ישראלי ויהודי, הסקרים מאשרים את מה שרבים חוו ממקור ראשון. אנטישמיות אינה נתפסת עוד כבעיה שולית או כמעשיה של קיצונים בודדים. היא נתפסת יותר ויותר כמעוגנת במרחבים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים שנחשבו בעבר בטוחים.

נציגי הקהילה מדגישים כי הנושא אינו קשור ליחס מיוחד, אלא להגנה שווה על פי חוק והשתתפות שווה בחיים הציבוריים. הם מזהירים כי כאשר מיעוט מרגיש מחויב להסתיר את זהותו או לשקול הגירה, הבעיה משתרעת הרבה מעבר לקהילה זו בלבד.