עדיף להישאר בשבי? המשפחות הרוסיות שמתחננות שבניהן לא יוחזרו מאוקראינה

משפחות של שבויי מלחמה רוסים ששבים הביתה מהשבי באוקראינה, מספרות כי שמחת החזרה היא קצרת מועד. אלו שבוחרים להיכנע עומדים בפני חזרה רצופה לשדה הקרב ומתמודדים עם תחושות קשות של בושה. בעוד שמשכורות ובונוסים חד-פעמיים היו הסיבה העיקרית לכך שרבים כל כך הסכימו לצאת למלחמה, אלפים מהם מוצאים את עצמם כעת במצב של חוסר יציבות כלכלית.

"המדינה נמצאת במלחמה", אמר לוול סטריט ג'ורנל ולרי וטושקין, עורך דין הקשור לארגון רוסי לא ממשלתי המסייע לחיילים. "המדינה אינה מעודדת כניעה מרצון".

כאשר חיילים חוזרים לרוסיה, הם מוסעים באוטובוסים מבלארוס – הגובלת ברוסיה ובאוקראינה, שם מתרחשים רוב חילופי השבויים. מלבד שיחות טלפון תקופתיות, הם מבודדים ממשפחותיהם למשך חודש שלם ומתמודדים עם חקירות אינטנסיביות על ידי שירות הביטחון הפדרלי (FSB) ומשרד התובע הצבאי.

לאחר חקירה בת חודש, רובם נשלחים חזרה ליחידותיהם. חלקם אינם מקבלים שוב נשק ומשרתים בתפקידים זוטרים, בעוד שאחרים נשלחים מיד חזרה לחזית. שם, מפקדי היחידות מענישים אותם בשליחתם למשימות מסוכנות, שמהן הסיכוי לשוב בחיים קלוש.

התנאים עם החזרה יכולים להיות כה קשים, עד כי משפחות פועלות לעיתים כדי למנוע מבניהן להשתתף בחילופי שבויים. התנאים במחנות השבויים האוקראיניים נחשבים לאנושיים הרבה יותר מאשר במחנות הרוסיים עבור אוקראינים, שם הדיווחים על עינויים הם שיטתיים.

אחד מקרובי משפחתו של שבוי רוסי ציין כי חיילים שחזרו מהשבי אינם זוכים עוד לאמון, ומפקדי היחידות משפילים אותם. הוא הוסיף בראיון לוול סטריט ג'ורנל כי במצב הנוכחי, עדיף היה להם להישאר באוקראינה ואף לנסות לקבל שם אזרחות.

גישתה של רוסיה כלפי שבויי מלחמה נושאת הדים מתקופת מלחמת העולם השנייה, אז אסרה ברית המועצות על כניעה לידי הנאצים. משפט מפורסם המיוחס לדיקטטור יוסיף סטלין קבע: "אין לנו שבויים, רק בוגדים".