הסמכות לדחות שירות: הדיונים על חוק הגיוס נמשכים

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת המשיכה אתמול (שלישי) את הדיונים בהצעת חוק הגיוס (תיקון 26), העוסקת בדחיית שירותם של תלמידי ישיבות. אלא שככל שהדיון התקדם, התחדד הפער בין הצורך המוצהר להגדיל את מצבת המתגייסים לבין ההסדרים המוצעים בחוק, שלדברי גורמים מקצועיים עלולים דווקא לעקוף את חובת הגיוס.

מוקד הדיון היה סעיף 26ד’, המסמיך את שר הביטחון לדחות את שירותו של תלמיד ישיבה העומד בתנאים מסוימים. סקירת הייעוץ המשפטי לוועדה קבעה כי בנוסח המונח כיום על שולחן הכנסת אין קריטריונים מנחים להפעלת שיקול דעתו של השר, בניגוד להצעת החוק הממשלתית המקורית, שבה נכללו שיקולים של צורכי ביטחון והיקף הכוחות הסדירים. לדברי היועצים, היעדר אמות מידה ברורות מעורר קושי משפטי מהותי, במיוחד במציאות של אי־עמידה ביעדי הגיוס.

הייעוץ המשפטי הזכיר גם את פסיקת בג״ץ משנת 1998 בעניין רובינשטיין, שבה נקבע כי הסדרי דחיית שירות לתלמידי ישיבות מחייבים “הסדר ראשוני” בחקיקה ראשית, ולא הסתמכות על החלטות הרשות המבצעת בלבד. לטענת היועצים, החוק הנדון עדיין מתקשה לעמוד בדרישה זו.

אל הדיון המשפטי הצטרפו קולות טעונים מהציבור. שרית זוסמן, אמו של בן זוסמן שנהרג במלחמה, אמרה כי מאז 7 באוקטובר “החרדים כקבוצה פספסו את ההיסטוריה”, וטענה כי החוק המתגבש אינו מהווה תיקון עוול אלא “מסמוס של צדק והכרח בקנה מידה היסטורי”. לדבריה, ההתמקדות בהישרדות הקואליציונית מתגמדת נוכח המחיר הכבד שמשלמות משפחות המילואים.

גם נציגי ארגון המילואימניקים מתחו ביקורת חריפה. שבות רענן טענה כי אין היגיון בהמשך דחיות שירות בעת הפעלת צווי 8, וכי במצב של מלחמה אין מקום להעניק דחיות אלא לאחר מילוי השורות הלוחמות.

מנגד, נציג משרד האוצר הזהיר כי עצם קיומו של מנגנון דחיית שירות יוצר “שתי אפשרויות לגיטימיות, להתגייס או לא להתגייס”, ובכך סותר את תכלית הגדלת הגיוס. לדבריו, מדובר במסלול עוקף לחובת השירות.

בתוך כך נשמעו גם קולות אחרים. מנכ״ל עמותת נצח יהודה, יוסי לוי, קרא להכיר במושג “תורתו אומנותו” לצד הגדלת הגיוס הקרבי, וטען כי שילוב ישיבות הסדר חרדיות והצבת רף מינימלי של לוחמים עשויים דווקא לחזק את המענה הביטחוני.