השופט כינה את המחבל "המנוח" והביע רגישות למשפחתו, הנציב נזף

נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה, מתח ביקורת על שופט שלום בעקבות האופן שבו ניסח החלטה שעסקה בהארכת מעצרם של בני משפחת המחבל וליד דקה, שמת בכלא.

ברקע התלונה – אירוע שהתרחש לאחר מותו של דקה, שהורשע בחטיפתו וברציחתו של החייל משה תמם ז״ל. בני משפחתו הקימו סוכת אבלים, כוחות משטרה הורו על פירוקה, ובהמשך התפתחה מהומה שבמהלכה, כך נטען, נשמעו קריאות שבח למחבל והתרחש עימות עם השוטרים. ארבעה מבני המשפחה נעצרו, אך בית משפט השלום הורה על שחרורם בתנאים מגבילים.

התלונה שהוגשה עסקה בניסוח החלטת השופט, שבה צוין כי מדובר באירוע הנושא עמו “רגישויות” כלפי בני משפחתו של המחבל, וכי ניתן היה “להכיל” את המתרחש ולגלות הבנה למצבם גם לאחר שהאירוע הסלים. המתלונן, ארגון ציבורי, טען כי הדברים משקפים רגישות יתר כלפי משפחת המחבל, תוך טשטוש זהותו ומעשיו ופגיעה ברגשות הציבור ובמשפחת הקורבן.

השופט הבהיר בתגובתו כי החלטתו התבססה אך ורק על התשתית העובדתית שהוצגה בפניו, וכי לבני המשפחה לא יוחסו עבירות טרור או הסתה. לדבריו, השימוש במונח “המנוח” הוא ניטרלי ואינו מבטא עמדה ערכית, וכי התלונה מבקשת למעשה לערער על תוכן החלטה שיפוטית שאינה נתונה לביקורת הנציבות.

בהחלטתו קבע הנציב כי אף שאין מקום להתערב בשיקול הדעת השיפוטי לגופו, עצם הניסוח יוצר תחושת אי־נוחות. לדבריו, הצגת האירוע ככזה שיש “להכיל”, תוך הדגשת הרגישות כלפי בני משפחת המחבל, מבלי להבהיר באופן חד את חומרת הרקע והמעשים, יוצרת רושם בעייתי של ריכוך והצבת הצדדים על מישור ערכי קרוב.

הנציב הוסיף והעיר על השימוש במונח “המנוח” ביחס למחבל, וציין כי מדובר במונח הנושא משמעות של כבוד ואף חמלה, שאינו הולם תיאור של מי שביצע מעשי טרור חמורים. לדבריו, בתי המשפט נמנעים ככלל משימוש במונח זה בהקשרים דומים, מחשש למראית עין של לגיטימציה או כבוד למבצעי פשעים נפשעים.

לצד זאת הדגיש הנציב כי אין בהחלטתו פגיעה בעצמאות השיפוטית או בחופש הביטוי של השופט, אך ציפה כי כשם שנמתחה ביקורת על חוסר רגישות המשטרה כלפי משפחת המחבל – תובא בחשבון גם הרגישות הראויה כלפי נפגעי מעשיו.