הסוגיות הלמדניות שמטרידות את ראש הישיבה הגר"ד לנדו
רשמים ממעמד ריתחא דאורייתא עם רה"י הגר"ד לנדו בהשתתפות המונים בפ"ת בראשות המרא דאתרא הפוסק הגרב"צ קוק. צפו בתיעוד
מעמד ריתחא דאורייתא בפתח תקווה צילום: חיים גרוסמן
פתח תקוה זכתה במוצאי שבת שעבר למעמד כבוד התורה. המונים מתושבי העיר בני תורה ובני ישיבות, בראשות רבני העיר וראשי הישיבות ובהשתתפות אישי ציבור, נטלו חלק במעמד ריתחא דאורייתא בביהמ"ד המפואר "משכן שמואל אשר" במרכז העיר שבראשות המרא דאתרא הפוסק הגאון רבי בן ציון הכהן קוק.
מעמד ריתחא דאורייתא בפתח תקווה צילום: חיים גרוסמן
בית המדרש היה מלא וגדוש בהמונים שבאו להשתתף במעמד שאורגן ע"י ארגון "תורה דיליה", בראשות ראש הישיבה הגר"ד לנדו שבמשך שעה ארוכה העלה בפני ההמונים שאלות חמורות ונושאים עמוקים ורחבים בעמקי השמועות.
לפני תחילת דבריו של הגר"ד לנדו הקדים המרא דאתרא הגרב"צ קוק בדברי תורה נרגשים, ובדבריו העלה על נס את מעמד ה"ריתחא דאורייתא" כשהמשימה המוטלת על כל מי שחשקה נפשו בתורה – לנתב את יצר הסקרנות האנושי – לסקרנות בידיעת התורה ולהתרגש מכל הבנה וכל ידיעה, כשזו הדרך לגדול בלימוד התורה כפי שקיבלנו מרבותינו.
הגר"ד לנדו מתחיל בדבריו בסוגיות הקשורות גם לענייני חנוכה, כשהנידון הראשון עוסק בגדרי ברכת שהחיינו במצווה שנעשית בפעם שניה, החילוק בין מי שהדליק בבית הכנסת ומדליק שוב בבית, לבין שהחיינו בקריאת המגילה ביום לאחר שקראו אותה בלילה, והנידון מסתעף לגדרי חיוב אכסנאי בנרות חנוכה, והגר"ד לנדו מחדש לאור דברי הפוסקים שני דינים בחיוב אכסנאי, והרבנים כמו גם ציבור הלומדים משיב ומקשה לעומתו, וראש הישיבה מיישב ומפלפל, והמחזה מעורר השתאות.
המקום מצוי במרכז העיר, שאון העיר והבליו, כמו נעצר מול קירות בית הכנסת הרות בלבת אש התורה, והבל קדוש זה הבוקע מפי ההמונים המשיבים במלחמתה של תורה, מהביל את כל הבלי העולם המצוי בחוץ.
ושוב עולה סוגיית הבאת ביכורים עד חנוכה, כשהגר"ד מציב בתחילת הדברים נקודה מעניינת, שלמרות שחנוכה הוא מצוה מדרבנן, יש לכך השלכה גם לדינים דאורייתא, והוא חוקר בזמן הבאת הביכורים אם זה עד תחילת חנוכה או עד סופה. יש שדנים לעומתו להוכיח מהרמב"ם על זמן מקרא ביכורים עד החג, ויש הדנים ממצוות ביעור מעשרות עד הפסח, והגר"ד מחלק בין הנידונים ודן להוכיח שהוא רק עד תחילת חנוכה, שהרי לזה יש תאריך מוגדר, בעוד לסיום חנוכה אין תאריך ידוע, שהדבר תלוי בימי ראש חודש טבת.
וכך ממשיכים מנושא לנושא, ושוב עולות הסוגיות החמורות בגדרי מזיק, ועוד פעם הלהט מתגבר בנושאים שונים מדיני נזיקין, טמון באש, דינא דמלכותא דינא, ועוד דיני פטור של מזיק. בית המדרש רחש ובחש בריתחא דאורייתא, לצד בני התורה נראו גם אנשי עמל הקובעים עתים לתורה, שאף הם בערו באש התורה וצללו לעניינים העמוקים של הסוגיות בסדר נזיקין, והוכיחו כי התורה היא חיינו בכל מצב ובכל שעה.
ובסיום המעמד נושא הגר"ד דברי חיזוק נרגשים לפני קהל ההמונים, בני התורה ובני הישיבות, לחזקם ולעודדם להמשיך בשקיעות בלימוד התורה חרף כל הקשיים והמהמורות שמציבים לפניהם אנשי השלטונות: "צריך ללמוד הלאה, למרות כל אלו שדואגים שאנחנו לא נוכל ללמוד, השם יצילנו מכל אלו שרודפים את לומדי התורה ועושים לנו צרות, וכל הגזירות שלהם יהיו כחלום יעוף כענן כלה וכרוח נושבת. אנחנו נשב ונלמד תורה וכל הזמן נהיה שקועים בלימוד ומונחים בלימוד, ובזכות לימוד התורה, ניפטר מכל הגזירות הקשות שגוזרים עלינו ועושים לנו כסדר, והשם יעזור לנו ונזכה לכל הדברים הטובים ולגאולה שלמה במהרה בימינו אמן".
