בג״ץ דחה את העתירות נגד מינוי דוד זיני, בניגוד לדעת עמית
ברוב של שני שופטים מול דעת מיעוט, בג"ץ דחה את העתירות נגד מינוי האלוף (במיל') דוד זיני לראשות שב"כ. הנשיא עמית ביקש צו על-תנאי; השופטים סולברג ומינץ דחו זאת
בג"ץ דחה ברוב של שניים נגד אחד את העתירות שהוגשו נגד מינויו של האלוף (במיל') דוד זיני לראש שירות הביטחון הכללי.
המינוי, שהובא לאישור הממשלה בספטמבר האחרון על-פי הצעת ראש הממשלה, נבדק בידי הוועדה המייעצת למינויים בכירים בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס – ולא נמצא בו פגם מבחינת טוהר המידות. זיני נכנס לתפקידו ב־5 באוקטובר 2025, לאחר שנדחו בקשות לצווים זמניים.
פסק הדין נכתב בידי המשנה לנשיא סולברג, שקבע כי טענות רבות שהופנו נגד דרך המינוי אינן קבילות מלכתחילה, בשל הסכמות מוקדמות שניתנו בהליך קודם, שקיבלו תוקף שיפוטי – ובמסגרתן נקבע כי אין עילה לפסול את ראש הממשלה כגורם ממנה בשל ניגוד עניינים. עוד נקבע כי אין ממש בטענות בדבר פגמים במינוי עצמו או כשירותו של זיני, מה גם שרבות מהן נסמכו רק על פרסומים עיתונאיים.
לדברי סולברג, בית המשפט נדרש לנקוט משנה זהירות בהתערבות במינויים בכירים, במיוחד כשאלה נבחנו בידי ועדה ייעודית שלה מומחיות ייחודית בנושא. גם בטענות להליך פגום לא נמצא יסוד שיצדיק סעד שיפוטי, אף אם ההליך לא היה חף מקשיים.
לעומתו, הנשיא עמית סבר בדעת מיעוט כי יש להוציא צו על-תנאי, שיורה על החזרת המינוי לוועדה להשלמת הנמקה. לטענתו, הוועדה פירשה באופן שגוי את ההסכמות המשפטיות – ונמנעה מלבחון את טוהר המידות של ראש הממשלה כממנה, למרות שזו הייתה כוונת ההסכמות. לדבריו, בכך נוצר "מעגל שוטה", שבו ההסכמות נשענו על בחינה עתידית של הוועדה, אך הוועדה נמנעה ממנה.
השופט דוד מינץ הצטרף לעמדת הרוב, וציין כי אין עילה לפסול את המינוי בשל השקפת עולמו הדתית והציונית של זיני, או בשל פרסומים לא מבוססים על בני משפחתו. מינץ הוסיף כי מהלך מינוי של אדם מחוץ לשירות כבר אירע בעבר, ואינו חריג כשלעצמו.
