הייעוץ המשפטי מזהיר: יעדי הגיוס אינם מספקים לצמצום אי־השוויון

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח״כ בועז ביסמוט המשיכה היום (ראשון) את הדיונים בהצעת חוק שירות ביטחון, ועסקה בסעיפים העוסקים בהגדרות המרכזיות של החוק, בהן “מתגייס בפועל”, “רף מינימלי שנתי לגיוס”, “שנת גיוס” ו“שנת הגיוס הראשונה”.

במהלך הדיון טענו חברי אופוזיציה כי עצם קביעת יעדים ולא מכסות מחייבות, פוגעת ביכולת החוק להביא לשינוי אמיתי בשוויון בנטל. מנגד, עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה קובעת כי לא ניתן לשלול מראש מנגנון המבוסס על יעדים, אולם יש לבחון האם ההסדר המוצע אכן מגשים את תכלית החוק, ובראשה צמצום הפערים בגיוס לשירות סדיר.

על פי נוסח החוק המוצע, בשנת הגיוס הראשונה, תקופה של כשנה וחצי ממועד חקיקת החוק ועד ל־30 ביוני 2027, הרף המינימלי לגיוס יעמוד על 8,160 מתגייסים. לאחר מכן, ובהתאם לעלייה הדרגתית, בשנת הגיוס החמישית יעמוד היעד על לפחות 50% ממחזור הגיוס השנתי של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים.

עם זאת, בייעוץ המשפטי התריעו כי הנתונים הקיימים מעלים ספק ממשי ביכולת ההסדר להשיג את יעדיו. לדבריהם, יש לבחון העלאת יעדי הגיוס וקביעת מנגנון מחייב שיבטיח עלייה שנתית קבועה, שתוביל לצמצום אמיתי של אי־השוויון בנטל.

עוד הומלץ לבחון קביעת יעדי משנה, למשל לפי מספר מתגייסים בפועל, לוחמים ותומכי לחימה, בהתאם לצורכי צה״ל, ובפרט על רקע שינויי המציאות הביטחונית מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”.

בנוסף, דנה הוועדה בסנקציות הכלכליות המוצעות כלפי ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס. לפי ההצעה, אם שיעור העמידה ביעד יעמוד על פחות מ־75% בשנה הראשונה, פחות מ־80% בשנים השנייה והשלישית, ופחות מ־90% מהשנה הרביעית ואילך, תישלל התמיכה התקציבית מהישיבה בשנה העוקבת.

עם זאת, הייעוץ המשפטי הזהיר כי מאחר שהחוק אינו דורש עמידה מלאה ב־100% מהיעד, המשמעות בפועל היא שהרף האמיתי נמוך מהנקוב. עוד צוין כי יש לקבוע במפורש שלא ניתן יהיה להשיב תקציבים שנשללו או לפצות עליהם בשנים מאוחרות יותר כדי להבטיח את אפקטיביות הסנקציות.

הדיונים בוועדת החוץ והביטחון צפויים להימשך בימים הקרובים.