המחקר של חמאס: כך למד ארגון הטרור את צה"ל ואת הדרג המדיני

מסמך של “מרכז המחקרים הצבאיים והאסטרטגיים” של הזרוע הצבאית של חמאס מ-9 בספטמבר 2023, אשר התגלה במהלך תמרון צה”ל ברצועת עזה במהלך המלחמה, ניתח את המדיניות הישראלית ביחס לסבבי הלחימה ברצועת עזה מאז שחמאס תפסה את השלטון בשנת 2006.

לפי המסמך, ישראל נשענה במשך שנים על אסטרטגיה של מכת מנע מקדימה, אולם התחזקות תנועות “ההתנגדות” בהובלת חמאס וחזבאללה, שמסוגלות לגרום נזק ליכולות הישראליות, גרם לה לעבור לדפוס של סבבי לחימה קצרים בעוצמה מוגבלת.

בראיית מחברי המסמך, מאז שישראל נכשלה בהשגת היעדים במבצע “עופרת יצוקה” בסוף 2008-תחילת 2009, ובראשם המטרה של הפלת שלטון חמאס, היא עברה להצגת יעדים עמומים לצד התמקדות בניהול הסכסוך ושימור ההרתעה במטרה להחליש את חמאס מבלי להכריע אותה.

מבצע “שומר החומות” במאי 2021 מוגדר כאירוע מכונן שבו חמאס הצליחה לשבור את הדפוס החוזר מהסבבים הקודמים כאשר קשרה בין רצועת עזה למתרחש בירושלים וביהודה ושומרון ועוררה “התנגדות” גם בקרב ערביי ישראל.

עוד צוין במחקר כי ישראל נכשלה ביישום מדיניות “המלחמה בין המלחמות” וכי מערכה רב-זירתית היא האתגר הגדול ביותר מול היכולות הישראליות ולכן היא מעדיפה להימנע מכך ולפעול בכל זירה בנפרד.

להערכת הכותבים, ישראל לא ויתרה על רעיון המכה המקדימה, במיוחד על רקע הכישלון במבצע “שומר החומות”, אולם היא לא נמצאת במצב שמאפשר לה לבנות משוואת הרתעה חדשה ולכן היא מתמקדת בניהול הסכסוך, ניהול סיכונים ובנטרול איומים.

על כן, ההמלצה להנהגת חמאס היא להיערך למכת פתיחה חדשה שתעורר סבב לחימה חדש, אך גם להוביל בעצמה לעימות “בלתי צפוי” שישבור את הדפוס החוזר ויכניס את הנהגת ישראל למצב של חוסר ודאות.

בראיית מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, המחקר הוא חלק מהמאמץ של מנגנוני המודיעין של חמאס לספק למקבלי ההחלטות בצמרת התנועה, ובמיוחד לראש הלשכה המדינית ברצועת עזה יחיא אלסנואר ומפקד הזרוע הצבאית מוחמד דף, את ההבנה האסטרטגית המלאה ביחס לתפיסה ולהתנהלות הישראלית בעת שהם היו בשלבים האחרונים של תכנון המתקפה “המכרעת” נגד ישראל.

להערכת מרכז המידע, התמונה העולה מתוך המחקר, לפיה ישראל אינה מעוניינת בהפלת שלטון חמאס ומתמקדת בסבבים מוגבלים עם תוצאות ידועות מראש, יחד עם ההמלצה של מחברי המסמך כי יש להתנהל “באופן בלתי צפוי”, סיפקו לסינוואר ולדף אישוש לביטחונם בדבר ההצלחה הצפויה של המתקפה שיצאה לפועל פחות מחודש לאחר כתיבת המסמך, ב-7 באוקטובר 2023.

מחברי המחקר ציינו כי גם בשנים הבאות, תחת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המשיכה המדיניות הישראלית להתמקד באסטרטגיה של ניהול הסכסוך ושימור ההרתעה באמצעות מאמץ להביא להחלשת חמאס, אך בלי להגיע להפלה ישירה של שלטון התנועה ברצועה.

המחקר ציין תשעה מבצעים צבאיים נגד הרצועה, חמישה מתוכם בוצעו אחרי השתלטות חמאס על השלטון בשנת 2006: “קשת בענן” ו”ימי תשובה” בשנת 2004; “ענני סתיו” בשנת 2005, “גשמי קיץ” בשנת 2006, “חורף חם” בשנת 2008, “עופרת יצוקה” בשנת 2009, “עמוד ענן” בשנת 2012, “צוק איתן” בשנת 2014, “שומר החומות” בשנת 2021.

כמו כן, נערכו שלושה מבצעים נגד הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ): “חגורה שחורה” בשנת 2019, “עלות השחר” בשנת 2022, “מגן וחץ” בשנת 2023. הודגש כי מטרת מבצעים אלה הייתה לשמור על ההרתעה ולגרום לפגיעה חלקית בתשתית וביכולות הפלגים החמושים, אך בלי להסב תבוסה מלאה ל”התנגדות”.

במסמך נכתב כי מערכה רב-זירתית: לישראל יש תוכניות למערכה רב-זירתית, אך היא מעדיפה להימנע ממנה ככל האפשר ולנטרל את היכולות של כל זירה בנפרד. במחקר הודגש כי מערכה כזו היא “האתגר הגדול ביותר ליכולות הישות”.

המלצות מחברי המחקר
ההמלצות כותבי המחקר למקבלי ההחלטות בחמאס:

הגורמים המוסמכים במנגנוני התנועה נקראו לבצע הכנה מוקדמת להתמודדות עם פעולת הרתעה צפויה של ישראל, בהסתמך על הדפוסים החוזרים והכנת היכולות הנדרשות בשלבים השונים – איתור מכת הפתיחה, מוכנות צבאית, ביסוס התגובה ושלב ההתאוששות. צוין כי הצעדים צריכים לכלול גם תגובות תקשורתיות, מדיניות, ממשלתיות וצבאיות.

הגורמים המוסמכים בחמאס נקראו להגיש את רעיונותיהם בנוגע לדרכים שיאפשרו למנוע מישראל לבצע מכה מקדימה, וזאת באמצעות ניתוח הגורמים וההזדמנויות המזרזים את התרחשות מכת המנע והפיכתם לצעדים ולהחלטות שיובילו שבירת הדפוס החוזר בסבבים מול ישראל.

הנהגת חמאס נקראה לנהל את הסכסוך “באופן בלתי צפוי” כדי לשבור את הדפוס החוזר ולבלבל את “האויב”. ייתכן כי המלצה זו היא שעודדה את סינוואר ודף להתקדם ליישום המתקפה של חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023, הן כדי להפתיע את ישראל והן כדי להקדים מכת מנע אפשרית מצד ישראל ברצועת עזה.